מ.י. ו. מחוזית לתכנון ובניה - צפון נ' חטיב

החלטה

בפני בקשה שהוגשה ע"י הנאשם לביטול ישיבת ההוכחות שנערכה ביום 21/9/10 בהעדרו ובהעדר סנגורו, במסגרת ס' 130(ה) וס' 130(ו) לחסד"פ (נוסח משולב) ה'תשמ"ב 1982.

א.העובדות הצריכות לעניין:

1.ביום 13/12/07 הוגש כתב אישום נגד הנאשם.

2.בסיום כל הדיונים שנערכו בפני הזהרתי הנאשם במפורש בהחלטות כי ע"פ ס' 130(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, בסמכות ביהמ"ש לדון בעניינו ובהעדרו וניתן גם להטיל עונשי קנסות וכן עונשי מאסר במקום קנסות במסגרת גזר דין.

3.בדיון שנערך ביום 31/1/10 בנוכחות הנאשם וסנגורו, נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 21/9/10, ושוב הוזהר הנאשם כבעבר ע"פ ס' 130(ג) הנ"ל. קבעתי במיוחד ובאופן חריג תיק זה לכל היום ללא כל תיק נוסף אחר, וזאת חודשים רבים מראש. זמנו של ביהמ"ש יקר והיומן עמוס ביותר ומכאן שהקדשת יום שלם להוכחות הינה צעד נדיר. כמו כן הוריתי לסנגור להגיש לביהמ"ש ולצד שכנגד הטענות המקדמיות בתוך 10 ימים.

4.לדיון שנערך ביום 21/9/10 לא הופיעו הנאשם וסנגורו. עוה"ד לילך גפני, ב"כ המאשימה, הודיעה לביהמ"ש כי בצהרי ה – 20/9/10 יצרה קשר עם משרדו של הסנגור, ובקשה לשוחח עמו, באין מענה הותירה הודעה, לפיה היא מבקשת כי הסנגור יצור עמה קשר בקשר לתיק לדיון ההוכחות שעתיד היה להיערך ביום המחרת, 21/9/10. הסנגור לא יצר כל קשר עם עוה"ד גפני.

עם תחילת דיון ההוכחות, ובהעדר הסנגור והנאשם, יצרה עוה"ד גפני קשר טלפוני עם משרדו של הסנגור, ולשאלתה מדוע לא התייצבו הסנגור והנאשם לדיון, נענתה ע"י מזכירת הסנגור, כי האחרון בדרכו לבתי המשפט בחיפה ובקריות עקב דיונים שנקבעו לו.

לאור בקשת ב"כ המאשימה לדון בעניינו של הנאשם בהעדרו ולמשמע תשובת המזכירה ובנסיבות העניין, נתתי החלטה לקיים הדיון כמתוכנן וכי המאשימה תציג ותעיד עדיה שהתייצבו לדיון מבעוד מועד, ופירטתי נימוקי לאור לשון האזהרה שהוזהר בה הנאשם פעמים רבות כולל בסוף הדיון הקודם, בו נכח אף סנגורו, ולאור העובדה כי מועד ישיבת ההוכחות היה ידוע לסנגור ולנאשם.

עם תום דיון ההוכחות קבעתי כי במועד הדיון הבא ביום 24/10/10 תינתן הכרעת הדין, וכן כי במידה והנאשם יורשע אזי יישמעו גם הטיעונים לעונש. כן הוריתי למזכירות ולמאשימה להעביר במקביל פרוטוקול הדיון של ישיבת ההוכחות לידי הסנגור.

5.ביום 10/10/10 הוגשה ע"י המבקש בקשה לביטול דיון ההוכחות אשר נערך בהעדרו ובהעדר סנגורו, ע"פ ס' 130(ה) וס' 130(ו') לחסד"פ. יש לציין מייד כי ס' 130(ו) אינו רלוונטי כלל לעניינינו מאחר והנאשם וגם סנגורו נעדרו מהדיון.

הסנגור פירט 2 עילות הביטול:

האחת – היעדרות הנאשם וסנגורו מהדיון נבעה בגלל שגגה שנפלה תחת ידי הנאשם, בציינו ביומנו, כי מועד ישיבת ההוכחות ייערך ביום 21/10/10 במקום מועד ה – 21/9/10, וכי "שגגות כאלו קורות - ולעיתים קרובות מאוד (כך לשון הבקשה – ז.ק.ב.)".

השניה – היה ולא תבוטל ישיבת ההוכחות, ייגרם לנאשם עיוות דין גדול, בכך שהכרעת הדין שתינתן תתבסס כולה על עדויות עדי התביעה, בלא שנשמעו כלל עדי ההגנה מטעמו, ובלא שניתן לו יומו לחקור עדי התביעה.

במצב דברים מעין זה, כך לטענת הנאשם, תקופח זכותו להליך ראוי והוגן.

6.עוד באותו יום העברתי בקשתו של הנאשם לתגובת המאשימה.

בתגובתה של המאשימה מיום 11/10/10 ביקשה היא לדחות בקשתו של המבקש, וזאת מהטעם כי "המבקש בבקשתו לא הצביע ולו באופן קלוש על עיוות דין" שעלול להיגרם אם יוכרע דינו על סמך עדויותיהם של עדי התביעה. העדים הציגו מסמכים שהם עצמם ערכו וחתמו עליהם לעניין הקשר בין הנאשם למקרקעין, לבניה ולשימוש. הנאשם, ע"פ טענתה, לא העלה כל טענה להעדר זיקה למקרקעין או לבניה – לא בבקשה ולא בטענות המקדמיות; בקשתו של המבקש, אליבא דמאשימה, הינה בקשת סרק, ללא בסיס ופירוט כנדרש בדין.

ב.המצב המשפטי:

1.הצורך בקיומו של דיון בעניין בקשה לביטול דיון ע"פ ס' 130 לחוק סדר הדין הפלילי:

ראשית, לעניין הצורך בקיומו של דיון בעניין הבקשה דנן אביא הפסיקה בעניין: