החלטה
בפני בקשה שכותרתה "בקשה דחופה להקטנת סכום הקנס ו/או לחלופין להעמדתו על סכום הקרן וחלוקתו ל – 10 תשלומים שווים ורצופים".
עניינה של בקשה זו בקנס שהושת במסגרת גזר דין שניתן ביום 29.4.2010, במסגרת הסדר טיעון.
בגזר הדין, נקבע כי הנאשם ישלם קנס בסך 13,000 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו. בנוסף, ציין בית המשפט "הקנס ישולם ב – 15 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.6.2010, ובכל ראשון לחודש שלאחריו במקרה של אי תשלום אחד מהשעורים במועדים שנקבעו תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי".
המבקש היה מיוצג בהליך וחזקה שהבין את גזר הדין. כעולה מתרשומת המזכירות, עד עתה לא שולם ולו תשלום אחד, והטיפול בגביית הקנס עבר למרכז הארצי לגביית קנסות, אגרות והוצאות. מיותר לציין, כי נוכח הוראות סעיף 67 לחוק העונשין – התשל"ז 1977, נכון להיום נוספה תוספת פיגורים לסכום הקרן של הקנס של 50 אחוז ועוד 5 אחוזים על כל תקופה של 6 חודשים שעברו מן המועד הקבוע.
בקשתו של המבקש מתחלקת לשניים. המבקש (סעיף 3 לבקשה) מבקש "להורות על הפחתת הסכום ולהעמידו על סכום של 6,000 ש"ח…". לעניין הפחתת סכום הקנס (הקרן) הרי שאין בסמכותי לעשות כן. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על גזר הדין וגזר הדין כיום הינו חלוט, וגם אם לא היה חלוט, הדרך היחידה העומדת בפני המבקש להביא להקטנת סכום הקנס, היתה בדרך של הגשת ערעור על גזר הדין.
בקשתו החלופית של המבקש, הינה, כפי שאני מבינה, להורות על פטור מלא או חלקי של תוספת הפיגורים, וכן מבקש הוא פריסה של הסכום ל – 10 תשלומים (סעיף 3 לבקשה).
אמנם, על פי הוראות סעיף 69 לחוק העונשין, קיימת סמכות לבית המשפט להורות על פטור מתשלום תוספת הפיגורים, כולה או מקצתה, אך ספק בעיני אם הסמכות לקביעת מועדי התשלום, משלא עמד המבקש במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט בגזר הדין, נתונה בידי בית משפט זה.
כך או כך, באשר להפחתת סכום תוספת הפיגורים, קיימת סמכות מקבילה מכוח הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.
סעיף 5ג לחוק זה, מקנה סמכות כדלקמן:
"סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים:
עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור. ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו. סעיף (5ג) כנוסחו לעיל יחליף את סעיף (5ג) כנוסחו להלן ויכנס לתוקף ביום 16/04/12. עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (5ג) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור".
וסעיף 5ב לחוק זה מקנה סמכות מפורשת לפרוס את החוב לתשלומים:
"סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב [תיקון: תשס"ג] (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחיה של התשלום כאמור. (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לענין פריסה או דחיה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה."
משקיימת סמכות מקבילה, ומשהטיפול בגביית חובו של המבקש בגין הקנס, עבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, דומה כי ראוי כי הדיון בבקשה זו יתקיים שם, מכוח הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. לא זאת אף זאת, דומה כי נוכח הסמכות המפורשת לאפשר פריסה או תשלום של חוב, הרי שראוי יותר בשים לב לאופי הבקשה, כי הדיון יתקיים שם ובמסגרת זו.
נוכח נסיבות אלו, לא מצאתי מקום לבקש את תגובת המשיבה. היה ותוגש בקשה בפני המרכז הארצי לגביית קנסות, כמפורט לעיל, המשיבה תהא רשאית להגיב לגופו של עניין.
בנסיבות אלו, אני נמנע מלקבל את הבקשה. המבקש רשאי להגישה כמפורט לעיל.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.