מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שמעונים נ' אבו ערער ואח'

גזר דין בעניינו של הנאשם 1

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), בכך שבמהלך השנים 2004 ו-2006 הקים מבנה בשטח כולל של 380 מ"ר בשני שלבים (להלן: "המבנה"), וזאת על גבי מקרקעין הידועים כמגרש 146 בשכונה 1 בערוער (להלן: "המקרקעין") מבלי שניתן לו ההיתר הדרוש לכך, הכל כמפורט בכתב האישום.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון בעניין העונש.

דין והֲלָכָה פסוקה הם כי, ככלל, יכבד בית-המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, במסגרת הסדר טיעון, וזאת כל עוד מצא בית המשפט את שיקולי התביעה סבירים וכל עוד עונה ההסדר על האיזון הראוי בין האינטרסים והשיקולים העומדים על הפרק.

במקרה דנן, נחה דעתי כי שיקולי המאשימה בהסכמתה להסדר-הטיעון, הנם סבירים וּראויים, וּלפיכך החלטתי לכבד את הסדר-הטיעון.

בהתחשב בכל האמור לעיל, בנסיבות העבירה הנ"ל, כמו גם באמור ע"י הצדדים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

הנאשם ישלם קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01.08.10 ובכל 1 (ראשון) לחודש שלאחריו. במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

אני מצווה על הנאשם להרוס את המבנה נשוא כתב האישום והמתואר לעיל בסעיף 1 לגזר הדין. כדי לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת ההיתר, אני קובע שצו ההריסה ייכנס לתוקף ביום 01.10.10 בשעה 08:00 בבוקר.

אני מדגיש שצו הריסה זה ומועדו יהיה תקף גם לגבי הנאשמת 2 ובכך אני מקבל את בקשת ב"כ הנאשמים לדחות את מועד הכניסה לתוקף של צו ההריסה שהוגש ע"י הנאשמת 2, זאת מכיוון שמדובר באותו מבנה.

אם הנאשם לא יקבל, את ההיתר עד למועד הנ"ל, וזאת מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהיה רשאי להגיש, במועד הקבוע בתקנות, בקשה לדחייה נוספת של כניסת הצו לתוקף, ואולם מובהר כי אין ודאות שהבקשה תתקבל, ובכל מקרה מוזהר הנאשם כי בלא היתר בידיו ובלא ארכה מבית המשפט הוא חייב למלא אחר צו ההריסה.

אם וכאשר יינתן היתר למבנה, יפקע צו ההריסה שניתן בסעיף זה.

אם הנאשם לא יבצע את צו ההריסה במועד שנקבע לעיל, שהרי שמבלי לפגוע בחובתו של הנאשם לעשות כן, תוסמך הועדה המחוזית ו/או הועדה המקומית לתכנון ולבניה, לבצע את צו ההריסה במקומו של הנאשם ולחייב את הנאשם לשאת בעלויות הביצוע.

אני רואה מקום להזהיר את הנאשם, כי אם עד המועד האמור בס"ק (ב) לעיל לא יהא בידו היתר בנייה כדין למבנה נשוא כתב האישום, ולא תינתן לו ארכה נוספת להשגת ההיתר כאמור, הרי שאם לא תבוצע ההריסה הוא עלול להיות מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וכי ההתחייבות עליו הוא נדרש לחתום כמפורט להלן, כוללת עבירה זו, וכי העונש שעשוי להיות מוטל עליו בגין עבירה זו יבוא בנוסף לעונשים שהוטלו עליו במסגרת גזר דין זה.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק, למעט עבירת שימוש ללא היתר, עד למועד תחילת תוקפו של צו ההריסה שיינתן בס"ק (ב) לעיל. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 10,000 ₪ ואם היא לא תינתן, בתוך 5 ימים (למעט ימים שבהם מזכירות בית המשפט נמצאת בשביתה), יאסר הנאשם למשך 10 ימים. אם הנאשם יחוייב לממש את התחייבותו ולא יעשה כן – יאסר למשך 30 יום.

נציג המאשימה ימציא עותק מפסק הדין ללשכת רישום המקרקעין ו/או למנהל מקרקעי ישראל, לצורך רישום הערה בנוגע לצו ההריסה שניתן.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

קלדנית: ליה ס.

הוקלד על ידי: עינת חייט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: