מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה באר טוביה נ' זנזורי

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות בנייה. המדובר בסככה בשטח של כ-350 מ"ר הבנוי פלדה ואיסכורית וכן גדר באורך של כ-580 מ' הגודר שטח של כ-8,000 מ"ר.

הנאשם הואשם אף בשימוש חורג באותם מבנים בלתי חוקיים, אולם נקבע כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום לא נעשה שימוש כאמור.

אין מחלוקת שיש להטיל צו הריסה והצדדים הסכימו שצו זה יידחה למשך שנה וחצי על מנת לאפשר לנאשם לקבל היתר למבנים.

הצדדים במחלוקת לגבי מתן צו להפסקת שימוש וגובה הקנס הראוי בנסיבות העניין.

התובע מפנה למידות של הבנייה ומבקש ליתן קנס השואף לקנס המקסימלי הקבוע בחוק.

לעניין הפסקת השימוש טוען התובע, שמכוון שיש טענה שאין שימוש בפועל, הרי שהנאשם לא ייפגע. מה גם שעל פי הראיות שהובאו במשפט, נראה שנעשה שימוש בשלב אחרי התקופה אליה התייחס כתב האישום ולפיכך, מן הראוי ליתן צו המונע שימוש כזה.

הסנגור הצהיר שלא נעשה שימוש חורג בשטח. אולם, לשיטתו אין מקום ליתן צו לאיסור שימוש שעה שהנאשם לא הורשע בעבירת שימוש.

לעניין הקנס, ביקש הסנגור לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם הורשע על פי הודאתו בסופו של יום, אין לו הרשעות קודמות וכן ביקש לקחת בחשבון את נסיבותיו של הנאשם.

לעניין הנסיבות, פירטו הסנגור והנאשם את הנסיבות הכלכליות. מדובר במי שמשתכר מעט ומפרנס משפחה. הנאשם אף סובל ממחלות המקשות על הפרנסה וגורמות להוצאות.

הסנגור אף הפנה לדברים שהם כבר בידיעה שיפוטית אודות המצב הכללי של החקלאים והמצוקה שאליה נקלעו בעלי משקים במושבים, נוכח השינויים והקשיים וענף החקלאות בשנים האחרונות.

עוד טען הסנגור, שמדובר במבנים אשר לא נעשה בהם שימוש ולפיכך לא הפיקו רווח ואין לזקוף רווח אפשרי לחובת הנאשם.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים אני סבור שבהתחשב בהיקף הבנייה, אין מנוס מהטלת קנס שהוא גבוה ובעבור הנאשם אפילו גבוה מאוד. יחד עם זאת, אני סבור שהנסיבות האישיות שפורטו וכן העובדה שהנאשם זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו מחייבות הטלת קנס שהוא רחוק מהמקסימום.

לעניין הפסקת השימוש, המדובר למעשה בצו שהוא צו נלווה לאחר שנקבע שמדובר במבנים בלתי חוקים מן הראוי לאסור על השימוש אף אם לא הוכח כל שימוש. אין למעשה שיקול נגדי באשר הנאשם לא טוען שהוא עושה שימוש ובהתחשב בכך שהשימוש בוודאי אסור. איני סבור, שיש שאלה בדבר הסמכות של ביהמ"ש לאסור גם את השימוש.

נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.אני מצווה על הנאשם להרוס את המבנים נשוא כתב האישום. צו זה ייכנס לתוקף בעוד 18 חודש מהיום. אם יינתן היתר בנייה למבנים אלה או לאחד מהם, יפקע צו ההריסה ביחס למבנה שלגביו ניתן היתר.

2.אני מצווה על הנאשם לא לעשות כל שימוש חורג במבנים נשוא כתב האישום. צו זה ייכנס לתוקף בעוד 21 יום. מובן כי אם יינתן היתר לשימוש חורג, הצו לא יחול על השימוש החורג שהותר ולתקופה שהותרה.

3.הנאשם ישלם קנס בסך 24,000 ₪. הקנס ישולם ב-36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01/08/10.

4.בנסיבות העניין איני סבור שיש מקום להטיל התחייבות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.