מ"י 57625-07-14 מדינת ישראל נ' ל'

נגד המשיב 1 הוגשה בקשה למעצר לצרכי חקירה, בחשד לביצוע עבירה של רצח אחיו הקטין.

ביום 30.7.14, הורה כבוד השופט כפכפי על הארכת מעצרו של המשיב 1 עד ליום 6.8.14, וקבע כי קיים חשד סביר הקושר את המשיב 1 לעבירות שיוחסו לו, ולכל הפחות לעבירה אחרת של גרימת מוות.

באותו מועד, על פי הסכמה בין ב"כ המשיבים, הורה כבוד השופט כפכפי על איסור פרסום שמו של המשיב 1 עד למתן החלטה אחרת, וזאת משיקולים של הגנה על פרטיות הקרבן.

המבקש עותר להורות על ביטול צו איסור הפרסום, בטענה כי מדובר באירוע בו עניין ציבורי רב, וכן מאחר וממילא שמו של הקטין פורסם במודעות אבל ברחבי העיר ****.

המשיבה 2 מסרה כי מבחינתה אין מניעה לפרסום שם החשוד, וכי אין לה כל עמדה בעניין.

ב"כ המשיב 1 התנגד לבקשה וטען כי פרסום שמו של המשיב 1 יגרום לעוגמת נפש רבה למשפחת המשיב 1, אשר מצויה כעת באבל כבד בשל מות הקטין, וכן יחמיר את מצבו הנפשי הירוד של המשיב 1 בשל האירוע.

עוד טען ב"כ המשיב 1, כי זכותו של הציבור לדעת והעניין הציבורי הרב שיצר האירוע, יכולים להיות מסופקים בכך שפורסמו פרטי האירוע, ואין צורך בפרסום שמות המעורבים.

על פי ההלכה הפסוקה, הכלל הוא זכות הציבור לדעת ופומביות הדיון, על כל פרטיו, ורק בהתקיים נסיבות חריגות, אלו ייסוגו בפני הגנה על פרטיותו ושמו הטוב של חשוד.

בהקשר זה נקבע בחוק ובפסיקה כי על החשוד להצביע על נזק חמור וחריג שייגרם לו כתוצאה מן הפרסום, ולא די בנזק הרגיל, המתקיים בכל מקרה בו מפורסם שמו של חשוד בעבירה (ראו ע"פ 8225/12 חברה פלונית בע"מ ואח' נ' פלוני ואח' (24.2.13) והפסיקה המצוטטת בו).

בענייננו, לא יכול להיות חולק כי מדובר במקרה המעורר עניין ציבורי רב.