מ"י 48225-06-15 מדינת ישראל נ' ט. ואח'

המבקש, עורך דין במקצועו, חשוד בעבירות מרמה, זיוף ושיבוש מהלכי משפט.

בחודש יוני 2015 נעצר המבקש לצורך חקירה, ובהמשך שוחרר בתנאים, אשר כללו, בין היתר, איסור עיסוק במקצועו עד ליום 30.7.15.

ביום 18.8.15 הוארך על ידי בית משפט זה התנאי האוסר עיסוק במקצוע עד ליום 30.9.15. ביום 24.9.15 הודיעו הצדדים על הסכמתם להאריך את התנאי בדבר איסור העיסוק עד ליום 12.10.15, ולהסכמה ניתן תוקף של החלטה.

לפני בקשה מטעם המבקש לאפשר לו לעסוק במקצועו ולייצג בדיון הקבוע ליום 12.10.15 בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"צ 52304-05-14). על פי הנטען בבקשה, מדובר בדיון בתובענה ייצוגית אשר הגשתה כבר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי (ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה) והיא בעלת חשיבות ציבורית רבה. בהודעה משלימה מטעם המבקש שהוגשה ביום 24.9.15 נטען כי אחיו של המבקש, שהוא עורך דין בעצמו וקיבל לידו את הטיפול בתיקים אחרים של המבקש, הוא התובע בתובענה הייצוגית, כך שהוא מנוע מלייצג בדיון נשוא הבקשה שלפני. בנוסף נטען, כי המבקש מוכן להעמיד שורה של עורכי דין אשר יתייצבו לצידו בדיון ויפקחו על מעשיו.

המשיבה בתגובתה הכתובה התנגדה לבקשה וטענה כי נאספו ראיות המבססות את החשדות הקיימים כנגד המבקש, חומר הראיות הועבר לפרקליטות ובכוונתה להמשיך בהליכים נגד המבקש. המשיבה טענה כי חומרת העבירות אינה מאפשרת מתן אמון במבקש ובפרט בכל הנוגע לייצוג בבית משפט.