מ"י 26371-03-16 מדינת ישראל נ' צלאח אלדין
|
מ"י בית משפט השלום ירושלים |
26371-03-16
17.4.2016 |
|
בפני השופט: דוד שאול גבאי ריכטר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: ג'יהאד צלאח אלדין |
המשיבה: מדינת ישראל |
| החלטה | |
|
לפניי בקשת להחזרת תפוס – רכב מסוג פורד קונקט מס' רישוי 21-380-61 (להלן- הרכב).
המבקשת הינה הבעלים הרשומים של הרכב (אישור משרד הפנים סומן 1), והיא אשתו של המשתמש ברכב, אחמד צלאח א-דין, אשר עניינו נדון בפניי במסגרת תיק מעצרים בחשד למעורבות בניסיון התפרצות (להלן – אחמד).
המבקשת טוענת, כי טרם הוגש כתב אישום בעניינו של אחמד, ומן הסתם לא הוגשה בקשה לחילוטו של הרכב, והוא אינו מהווה חלק מראיות התביעה.
המשיבה טוענת מצידה, כי אין להשיב את הרכב הואיל והוא שימש לביצוע עבירה, וכי בכוונתה להגיש כתב אישום בעניינו של אחמד, והדבר טרם נעשה מכיוון ששוחרר בתנאים וכעת הוא נמצא בהליך של שימוע שטרם התקיים ועל כן טרם מוּצָה. נציג המשיבה הציע לקיים את ההליך מול ב"כ המבקשת, לרבות בשאלת חילוט הרכב או שחרורו בחלופת תפיסה, ואולם ב"כ המבקשת עתר למתן החלטה בטווח הזמן הקרוב בשל הצורך של המשפחה להשתמש ברכב בחיי היום יום. יצוין, כי הצדדים הסכימו למתן החלטה בהתאם לחומר שהוגש על-ידם.
על פי החשד, קשר אחמד קֶשֵר ביחד עם אחרים להתפרץ למבנה שממנו תכננה כנופיה לגנוב כספת. בשל תקלה מאחד מרכבי חברי הכנופיה, הדבר לא צלח באותו יום, 5.3.16. ביום 12.3.16 שימש הרכב לצורך מימוש ההתפרצות המתוכננת בכך שהועברו אליו כלי פריצה. היה זה ביום 12.3.16. ההתפרצות התבצעה עוד באותו יום ואולם הכנופיה לא הצליחה לממש את כוונתה לגנוב את הכספת. בעקבות פעילות משטרתית בסמוך לאחר ההתפרצות, נעצר הרכב ובו אחמד, ונמצאו בו כלי פריצה. הדברים עולים מטיוטת כתב האישום שהוגש לי וסומן 6.
עיון בחומר החקירה, המוכר לי מדיונֵי המעצר באותה פרשיה מלמד, כי קיים למעלה מחשד סביר שאחמד נטל חלק באותה התארגנות, ושימש נהג ביודעו שבכוונת הכנופיה להתפרץ ולגנוב כספת (הודעה מיום 14.3.16 משעה 09:26 ש' 179-180). בנוסף, קיימת אינדיקציה ברורה שהרכב נרשם על שמה של המבקשת הגם שאין לה רישיון נהיגה, וזאת משום שלאחמד חובות לבנקים (הודעה שסומנה 1 מיום 15.3.16 שעה 10:28 ש' 10-16). עוד עולה, כי הרכב היה בשימושו הבלעדי של אחמד (הודעה שסומנה 2 מיום 12.3.16 שעה 22:21, ש' 16-18).
בידוע, כי בקשה לתפיסת רכוש וחילוטו הינה בקשה הפוגעת מעצם טיבה בזכות הקניין. על פי הלכות ביהמ"ש העליון יש לבחון "חלופת תפיסה" ככל שהדבר מתאפשר (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464), וזאת על מנת להמעיט את הפגיעה בקניינו של אדם.
לאחר שעיינתי בחומר החקירה לא סברתי שיש מקום להיעתר לבקשה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|