מ"י 22118-09-14 מדינת ישראל נ' תסי

1.לפניי בקשת המבקש, להורות על החזרת תפוס, רכב מסוג פיאט 500 שנת 2012, מספר רכב 55-400-11 (להלן: "הרכב"), המוחזק בידי המשיבה ונתפס ביום 8.9.14.

2.לטענת המבקש, עם מעצרו, ביום 8.9.14, נתפס ברשותו הרכב, אשר שייך לו והינו בבעלותו הבלעדית.

3.לטענתו, הוא זקוק לרכב בין היתר מאחר שסובל מבעיה רפואית, אשר מכבידה עליו ומקשה על יכולתו להתנועע בצורה סבירה, כתוצאה משבר ברגלו השמאלית. המבקש הוסיף כי לא נטען כי הרכב הושג בעבירה, הוא לא נחקר בעניין ומשכך התפיסה הינה בניגוד לדין.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה, לטענתה, המדובר בחקירה המתנהלת ברשות המסים כנגד מספר רב של מעורבים, ביניהם המבקש, בגין חשדות לעבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש],תשכ"א 1961, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו 1975, חוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000, וחוק העונשין, התשל"ז 1977.

5.יצוין, כי תגובת המשיבה לא נסרקה לתיק זה, כי אם לתיק אחר, ומשכך ביום 29.9.14 נתנה החלטתי המורה על שחרור הרכב בתנאים הבאים:

"בכפוף לכך שיוטל עיקול על כלי הרכב מסוג פיאט 500 שנת 2012 מ.ר. 55-400-11, וכן בכפוף לכך שהמבקש יוציא פוליסת ביטוח מקיף על הרכב לטובת המשיבה, ויפקיד סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט ישוחרר הרכב לידי המבקש.

נאסר על המבקש לעשות כל טרנסאקציה ברכב, לרבות מסירתו לגורם שלישי.

בינתן צו בית משפט, יהא על המבקש להשיב את הרכב לידי היחידה החוקרת".

6.לאחר שהובהרה לי השגגה, הוריתי ביום 5.10.14 על ביטול ההחלטה והתיק נקבע לדיון במעמד הצדדים.

7.בדיון שהתקיים לפניי ביום 20.10.14 טען ב"כ המבקש כי על מנת לשמור על ערכו של הרכב, יש לשחרר את הרכב, המבקש ערך ביטוח לטובת המדינה, שעבוד לרכב ונקבע כי חל איסור על ביצוע טרנסאקציה ברכב והופקדו כספים במזומן.

לגרסת החשוד, הוא רכש את הרכב בסכום של 99,000 ₪ ועל פי המחירון העדכני, מחירו של הרכב נע בין סך של 48,200 ₪ לסכום של 88,600 ₪.

8.לטענת המשיבה, על פי המסמכים שנמצאים בידיה הרכב נרכש על ידי מר יצחק צרפתי בסכום של 141,000 ₪ ושוויו כיום עומד על סכום של כ – 106,000 ₪.

לטענתה, מהדוח הסודי והמסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה חומרת העבירה וגובה סכום העבירה המיוחס למשיב שהינו נמוך בהרבה משווי הרכב.

המשיבה אינה מתנגדת לשחרור הרכב, אך לטענתה, על המבקש להפקיד את מלוא שווי הרכב בסך 106,000 ₪.

9.המקור הנורמטיבי לתפיסת חפץ והחזקתו בידי המשטרה, מצוי במסגרת הוראות חוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), במסגרת סעיף 32 (א) לפקודה, במסגרת התפיסה כרוכה גם פגיעה בזכות הקניין של הבעלים, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

10.כמו כן, לעילות המפורטות בפקודת סדר הדין הפלילי, מצטרפות החשדות המיוחסים למבקש, לכאורה, לפי חוק איסור הלבנת הון, (ע"פ 8551/11 יצחק כהן נ' מדינת ישראל, תק-על 2012 (3) 5964 וכן ע"פ 2333/07 שלמה תענך נגד מדינת ישראל, תק – על 2010 (3) 343).

11.סעיף 21 לחוק לאיסור הלבנת הון, מאפשר, במקרה בו הפעולות המיוחסות למבקש מגבשות, לכאורה, את יסודות העבירה לפי החוק לאיסור הלבנת הון, לחלט רכוש בשווי רכוש שנעברה בו עבירה (בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון, ניתן ביום 31.10.07 (להלן: "סיטבון"), ע"פ 2010/12 מדינת ישראל נ' מיכאלי, תק- על 2012 (1) 6054).

12.בנסיבות מסוימות, תפיסתו של חפץ, נועדה לקיום תכליות חשובות וראויות מבחינה חברתית ומשפטית. המחוקק קבע מנגנונים מספר שתכליתם להבטיח ככל שניתן את ההגנה על זכות הבעלים ולמנוע פגיעה שרירותית בה שלא לצורך. כן נקבעה מגבלת זמן שבו מותרת שלילתו של החפץ מידי בעליו והחזקתו בידי המשטרה. במקרים מסוימים נדרשת התערבות שיפוטית על ידי צו המתיר את המשך החזקת התפוס.