מ"י 14906-08-1412 מדינת ישראל נ' קאראדי ליאת לאת

בפני בקשה להאריך מעצרה של החשודה ב- 3 ימים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996.

על פי החשד תקפה החשודה בחורה אחרת על רקע טענה לקשר רומנטי בינה לבין חברה של החשודה וגרמה לזו חבלה חמורה כמו גם חבלה לרכבה.

עיון בתיק החקירה מלמד כי נתונה תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לביצוע המיוחס לחשודה וראוי לציין כי החשודה עצמה מודה בגרימת נזק לרכוש על הרקע הנזכר, אולם לא כך בכל הנוגע לאלימות המיוחסת לה.

לטענתה, דווקא החבר הוא שנקט באלימות לאחר שהתפתחה מחלוקת קולנית סמוך לביתה של החשודה.

המבקשת מפרטת 8 פעולות שביצוען עוד נדרש וכן טוענת לקיומה של עילת מסוכנות ומחשש של שיבוש הליכי החקירה.

אקדים ואציין כי אינני סבורה שהחלק הנוגע לפגיעה ברכוש מצדיק מעצרה של החשודה בנסיבות העניין.

החשודה מן הסתם תידרש לתן את הדין ואולי אף את הפיצוי בגין זאת.

ראוי להתמקד באלימות המיוחסת לחשודה ובעניין זה הגם שלכאורה זו פגעה בחברת המתלונן וגרמה לה חבלה וזאת אומר שלא רק מפי יריביה בתיק זה, הרי שיש מקום לטעמי להתייחס למציאות זו בבחינת פרץ של כעס רגעי כך לכאורה ולהימנע ממסקנה גורפת בדבר מסוכנות ממשית הנשקפת מאת החשודה.

לאמור משנה תוקף משלזו אין רישום פלילי ומשהאירוע האלים התפתח שלא בעקבות יוזמת המשיבה שהגיעה אל המתלונן וחברתו כי אם לאחר שאלו הגיעו לכיוונה ונתעורר ויכוח.