מ דינת ישראל נ' עואדה

גזר דין

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן; עבירה של ניסיון לרצח, עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן : "החוק"), עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 (א)(1) + סעיף 335 לחוק וכן עבירה של שהייה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

העובדות המקימות את העבירות בהן הורשע הן כלהלן:

הנאשם הינו תושב דורה, ברשות הפלסטינית, ואין בידו אישור שהייה בישראל.

בתאריך 14.12.07, סמוך לשעה 14:00, הצטייד הנאשם בסכין ונכנס לישראל בלא היתר.

בתאריך 15.12.07, סמוך לשעה 08:00, הנאשם יצא מהדירה בה לן באשקלון, כאשר סכין בידו, והלך לחוף הים באשקלון.

בזמן ובמקום הנ"ל, החליט הנאשם לגרום למותו של אדם יהודי באמצעות דקירות סכין, כנקמה על מותו של חברו.

הנאשם ניגש למבנה שירותים הנמצא בחוף באשקלון, ישב על יד המבנה ותצפת על הנכנסים לשירותים.

באותה עת נכנסה לשירותים ז.א. (ילידת 1935, להלן : "המתלוננת") וכאשר הנאשם הבחין בה, החליט לגרום למותה.

מיד לאחר מכן נכנס הנאשם לשירותים, שלף את הסכין, התנפל על המתלוננת, החל לדקור אותה בראשה ובכתפיה, בכוונה לגרום למותה, ונמלט מהמקום.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, סבלה המתלוננת מדימום, פונתה על ידי מד"א לבית חולים, שם אובחנה כסובלת מחתך בראש וחתך בכתף שמאל והפצעים טופלו.

2. תסקיר נפגע עבירה

המתלוננת, בעת עריכת התסקיר, בת 76, נשואה ואם לארבעה ילדים.

מהתסקיר עולה, כי בעקבות אירוע הפגיעה, המתלוננת סובלת מסימפטומים שהינם אופייניים לתסמונת פוסט טראומטית. המתלוננת חווה תחושת חרדה, מצב רוח ירוד ודיכאון.

עוד עולה מהתסקיר, כי הפגיעה יצרה במתלוננת שבר אשר קטע שלב התפתחותי טבעי בחייה וטלטל אותה באופן פתאומי לחוויה של אובדן חיים וסופיות מבחינה מעשית ורגשית. כן עולה מהתסקיר, כי היות המתלוננת בגיל מתקדם יחסית, אשר מאופיין בין היתר, בקושי ובפחות גמישות, להסתגל למצבים משתנים, מחליש את כוחותיה להתמודד עם המצב המשברי ומחריף את השלכות הפגיעה. כיום המתלוננת חסרת משאבים להתמודד עם מצבים אלה והיא נותרה ללא תקווה או משמעות לחייה.

בשירות המבחן התרשמו, כי פרט לפגיעה הפיזית שפורטה בכתב האישום, המתלוננת סובלת מפגיעות רגשיות קשות אשר יצרו שינוי קיצוני בכל מישורי חייה ותפקודיה. כן התרשמו, כי שינויים אלו פגעו גם ביכולתה למלא את התפקידים המצופים ממנה ובתחושת הנחיצות והחיוניות שחוותה בעבר.

כן עולה מהתסקיר, כי המתלוננת סובלת מהפרעות בשינה, ביעותי לילה ויקיצות מבוהלות, תוך צעקות. כמו כן, כי הנפגעת סובלת גם מירידה בתפקוד הקוגניטיבי. פגיעה שהיא אופיינית לנפגעי טראומה.

בסיכום התסקיר נאמר, בין השאר, כי המתלוננת היא אישה שטרם הפגיעה ניהלה חיים שאופיינו בהתמודדות טובה ובהסתגלות למשימות ולמעברים בחיים. מאז הפגיעה המתלוננת סובלת מחרדות, מדיכאון ומקשיי תפקוד משמעותיים.

לאור התרשמות שירות המבחן ועל מנת להעביר מסר של הכרה בפגיעה והשלכותיה, ממליצים בשירות המבחן, כי יינתן מקום, גם לרכיב של פיצוי כספי.

3. טיעוני המאשימה לעונש