מ דינת ישראל נ' אבו ערה(עציר)

גזר דין בעניינו של הנאשם 1

הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, וזאת לאחר שנעצר ביום 22.5.11, בחברת הנאשם 2, בתחומי מדינת ישראל. כתב האישום לא ייחס למי מהנאשמים עבירה נוספת למעט עצם הכניסה שלא כדין, ודומה שאין חולק כי כניסתם לא נועדה אלא לצורך מציאת פרנסה.

כנגד שני הנאשמים גם תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בר הפעלה בשל עבירה דומה, בודדת, של כניסה לישראל שלא כדין. על אף זאת, ואף שהשניים הורשעו באותה עבירה בפער זמנים של כחודשיים ומחצה (הנאשם 1 הורשע ביום 7.2.11 והנאשם 2 ביום 28.4.11), נגזר על הנאשם 1 עונש מאסר על תנאי לששה חודשים אם יעבור עבירה דומה, ואילו על הנאשם 2 נגזר עונש מאסר על תנאי של 45 ימים בלבד. בשל פער זה בענישה שהושתה על הנאשמים עלה בידי הצדדים להגיע להסדר טיעון בעניינו של הנאשם 2, שדינו נגזר ביום 30.5.11, אך לא בעניינו של הנאשם 1.

אף שאין להמעיט מחומרת העבירה על חוק הכניסה לישראל, ההכבדה הנוצרת על כוחות הבטחון והחשש כי כניסה מעין זו תשמש למטרות פליליות או חבלניות, יש לבחון את עניינו של הנאשם כשלעצמו. עברו הפלילי של הנאשם נקי כמעט לחלוטין, לא מיוחסות לו עבירות נוספות בכתב האישום, והעבירה הבודדת בגינה נשפט למאסר על תנאי למשך ששה חודשים לא היתה מביאה להגשת כתב אישום במחוז זה, בשל מדיניות התביעה במחוז ירושלים, עניין שאף לו יש להעניק משקל.

בנסיבות אלה הגעתי לכלל מסקנה לפיה ניתן להסתפק בימי מעצרו של הנאשם 1 מאז נעצר ביום 22.5.11 ועד היום. לפיכך איני גוזר עליו עונש נוסף למעט הארכת תקופת המאסר על תנאי שנגזרה עליו בת.פ 12362-02-11 למשך שלוש שנים מהיום. יובהר לנאשם שלא ניתן להאריך את תקופת המאסר על תנאי פעם נוספת, ואם יבצע עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל יביא הדבר להפעלת עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בנוכחות הנאשם, ב"כ הנאשם עו"ד עוואד וב"כ המאשימה עו"ד לינס חמד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: