מ.ד.מ.ן. חברה לבניה בע"מ נ' סאלם פנחס

פסק דין

סעיף 24 לחוק הבוררות קובע כי בית-המשפט רשאי על פי בקשת ביטול לבטל פסק בוררות מאחת העילות הנקובות בסעיף.

לבקשה כאמור צריך להיות מצורף תצהיר, צריכות להיות נקובות בה עילות הביטול.

בקשה כאמור יש להגיש מיד לאחר פנייה לאישור הפסק. בסעיף 23 (ב) לחוק הבוררות נאמר במפורש כי לא יזקק בית-המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך של בקשה לביטולו.

מכל מקום, משהוגשה המרצת פתיחה ביום 19.5.08 היה מקום להגיש את בקשת הביטול בסמוך לאחר מכן.

המשיב לא הגיש בקשת ביטול כנדרש בחוק ובתקנות וכל שהגיש ביום 3.7.08 הוא מסמך הנושא כותרת: "הודעה לביהמ"ש מטעם המשיב" . הודעה זו אינה כוללת את עילות הביטול, לא מצורף תצהיר והיא מסתיימת במילים כי גם אם יאושר הפסק לא יהיה בכך להואיל למבקשת וכי היא אינה יכולה לזכות בסעד כספי.

כעת, שנתיים לאחר שהוגשה הבקשה לבית-המשפט מבקש ב"כ המשיב להגיש בקשה מסודרת לביטול. זאת, כאשר בסעיף 27 לחוק נקבע שלא יזקק בית-המשפט לבקשת ביטול אלא אם הוגשה בתוך 45 יום מיום מתן הפסק או מיום שנמסר למבקש.

אין מקום לאשר זאת, יש צורך שהליכים משפטיים יהיו גם יעילים. מטרתם של הליכי הבוררות המשיב היה מיוצג ואין כל מקום ומבלי כל נימוק מדוע לא הוגשה בקשה לביטול כנדרש במועד, לאפשר כעת הגשת בקשה כאמור כשלוש שנים לאחר סיום הבוררות.

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה לאישור פסק בורר.

אני פוסקת את הוצאות המבקש ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.

ד"ר מיכל אגמון-גונן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: