מ.ג.י סחר סיטונאי בע"מ נ' כהן

החלטה

המבקשת הגישה באיחור התנגדות לביצוע שטר, ביחס לשיק על סך 500 ₪, ליום 19.8.08.

לטענת המבקשת, מדובר באחד מתוך סידרה של שיקים שמסרה לידי אדם בשם יעקב עזרא, עבור עסקה בנושא דיאטה. למחרת – התחרטה המבקשת. בהסכמתו של עזרא ביטלה, לטענתה, את העסקה ואת השיקים. לימים תבע אותה עזרא בגין שני שיקים, ולעניין זה התקיים דיון וניתנה החלטה של ביהמ"ש ביום 20.4.09. לטענת המבקשת, המשיבה אינה מוכרת לה, והיא לא ביצעה עמה כל עסקה.

המשיבה מתנגדת לקבלת ההתנגדות, מהטעם שההתנגדות הוגשה באיחור, מבלי שצורפה לה בקשה להארכת מועד. השם יעקב עזרא כלל לא נזכר בשיק (הוא אינו הנפרע), וההחלטה הסופית שאותה ציינה המבקשת כי היא מצרפת להתנגדות – לא צורפה כלל.

למרות הפגמים באופן הגשת ההתנגדות והבקשה להארכת מועד, החלטתי להיעתר לשתי הבקשות.

המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 27.11.12. ביום 11.2.13 פנתה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל, ושטחה טענותיה. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם אוחיון) הוסבר, כי מקומן של טענות המבקשת במסגרת התנגדות לביצוע שטר, יחד עם בקשה להארכת מועד. בהמשך – הגישה המבקשת בקשה שהוכתרה כבקשה להארכת מועד, וזו הועברה לביהמ"ש יחד עם ההתנגדות.

אמנם, לא ניתן למצוא בין טענות המבקשת נימוקים להארכת המועד, אולם סבורני כי אין מקום כעת לדחות את ההתנגדות מטעם זה בלבד, לאחר שרשם ההוצאה לפועל הורה להעביר את הבקשה להארכת מועד לביהמ"ש, כפי שהוגשה.

על כל פנים, על פי סעיף 90 לחוק בתי המשפט רשאי רשם "לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון" בבקשות שמנויות שם, לרבות "ארכה לטעון", וזאת – ללא צורך ב"טעם מיוחד" כדרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (וראה לעניין זה, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 576). סבורני, כי בנסיבות דנן, ראוי ליתן למבקשת רשות להתגונן, על אף העדר נימוק להארכת המועד, וזאת מהטעמים הבאים:

א. לגופו של ענין, בפי המבקשת טענת הגנה טובה לכאורה, בדבר ביטול העסקה (בהסכמת הצד הקרוב), וכשלון תמורה. טענות אלו עשויה המשיבה לגבור עליהן, אם יוכר מעמדה כאוחזת כשורה, או כאוחזת בעד ערך שנתנה ערך לפני כשלון התמורה, אלא ששאלות אלו יוכלו להתברר רק במסגרת ההליך העיקרי, ולא בבקשת הרשות להתגונן. העובדה שהשם "יעקב עזרא" אינו מופיע על השיק אינה שוללת את הטענה, כי הוא שקיבל את השיק לידיו, במסגרת העסקה לה טוענת המבקשת. ההחלטה שנזכרה בהתנגדות, ושלא צורפה לעותק שהועבר לביהמ"ש, הוגשה על ידי המבקשת לתיק ההוצאה לפועל, ונזכרה בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 17.2.13.

ב. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגבה מלוא סכום החוב, והוא מעוכב כעת בלשכת ההוצאה לפועל. סכום זה יכול לשמש כערובה על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובעצם קיומה של ערובה זו יש כדי להצדיק הארכת המועד, ומתן הזדמנות למבקשת לטעון ולקבל את יומה בביהמ"ש.

אשר על כן, ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

התצהיר ישמש כתב הגנה. הסכום המעוכב בקופת ההוצאה לפועל יישאר בה, עד להכרעה בהליך העיקרי.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: