מ. אליאנס חברה לבנין בע"מ נ' אל- טרוניקס מערכות טכנולוגיות בע"מ ואח'

החלטה

בפני התנגדויות לביצוע שטר חוב שהוגשו מטעם המבקשים שבכותרת ואוחדו יחדיו.

המבקשים טוענים כי שטר החוב נשוא תיק זה נמסר לידי המשיבה להבטחת התחייבויות המבקשת 1 בהתאם להסכם שכירות שנערך בין הצדדים.

לטענת המבקשים, על פי הסכם השכירות, שכרה המבקשת 1 מבנה מאת המשיבה ל – 3 שנים, כאשר במסגרת הסכם השכירות הוסכם כי בחלוף שנתיים ממועד תחילת השכירות שמורה לשוכרת האופציה לבקש לקצר את תקופת השכירות ולעזוב את המושכר.

לטענתם, מדובר היה במבנה בשטח רב שלימים התברר כי הוא גדול מדי בשטחו לצרכיה של המבקשת 1, וכי היקף העסקים אינו מצדיק שכירת מבנה בשטח זה. משכך, בחלוף שנתיים, ביקשה המבקשת 1 לקצר את תקופת השכירות ולעזוב את המושכר, ואולם, המשיבה הציעה לה לשכור תחת מבנה זה מושכר אחר באותו מתחם בשטח קטן בהרבה.

הואיל והצעה זו תאמה את צרכיה של המבקשת 1, הסכימו הצדדים כי המבקשת 1 תפנה את המושכר הגדול יותר ותעבור ליחידה מצומצמת כאמור.

לטענת המבקשים המבקשת 1 סילקה את כל חובותיה כלפי המשיבה, עמדה בתשלומים ולא נותר כל חוב כלפי המשיבה.

המבקשים צירפו כרטסת ממויינת של המשיבה, המתייחסת אל המבקשת, והם טוענים כי יש בכרטסת כדי להעיד על כך שלא נותר כל חוב של המבקשת כלפי המשיבה בתום תקופת השכירות.

לטענת המבקשים המבקשת 1 אף שילמה מעבר לנדרש ממנה בהתאם לשטח היחידה הקטנה, וכי החיוב בגינו הוגשה התביעה נובע מכך שהמשיבה, ככל הנראה, ערכה את חישוביה לפי שטח היחידה הגדולה.

המבקשים מבקשים להפנות את תשומת הלב לעובדה כי הסכמי השכירות אינם מעידים על שטח היחידות על אף ששטח היחידות הוא מרכיב בחישוב שכר הדירה לו זכאית המשיבה, והם מעריכים כי שטח היחידה הגדולה עמד על כ – 120 מ"ר, בעוד שטח היחידה הקטנה עמד על כ – 34 מ"ר בלבד.

במהלך החקירה שנערכה בפני התברר כי בין הצדדים נערכה תכתובת מעבר לזו שהוצגה על ידי המבקשים בתמיכה לבקשתם, כך למשל, נערך מש/2, תוספת להסכם השכירות שנחתמה ביום 13/8/07, ובמסגרתה נאמר מפורשות כי נכון ליום חתימת התוספת חייב השוכר עבור המושכר הקודם סך של 30,734.19 ₪.

המשיבה הבהירה כי היא אינה חולקת על טענות המבקשים בעניין התשלומים ששילמו לאחר מועד זה, כמפורט בנספח ו' לבקשה, אך לטענתה לא היה בתשלומים אלו כדי לסלק את יתרת החוב כלפיה.

ב"כ המשיבה התייחס בדבריו במסגרת הסכומים, לאמור בתכתובת נספח ח' לבקשה, וטען כי יש בדברים שצויינו שם כדי ללמד כי המבקשת קיבלה את מכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים, והוא מבקש להסיק מכאן שקיבלה את נספחיה של מש/1, היא ההתראה, קרי, ריכוז יתרות החוב.

בנוסף, ובמסגרת התייחסותו כאמור, ביקש להפנות את תשומת הלב לכך שהתכתובת שצויינה על גבי נספח ח' כאמור בכתב יד, מעידה על הודאתה של המבקשת באמור בנספח מש/2, הוא התוספת להסכם השכירות.

מן הדברים ניתן ללמוד כי אין חולק ששטח היחידה הקטנה אמנם עמד על 34 מ"ר.

בהסכם השכירות המקורי צויין, כאמור, וכטענת המבקשת, כי למבקשת השוכרת אופציה לבקש לקצר את תקופת השכירות בחלוף שנתיים ממועד תחילתה, אך יודגש כי באותו הסכם צויין מפורשות בהמשכם של הדברים, כי האופציה עומדת לשוכרת בכפוף לעמידתה בכל תנאי ההסכם.

במהלך חקירתו של מר לייבל חיים, המבקש 2, אשר נתן תצהירו בתמיכה לטענות המבקשת 1 ולטענותיו, טען הלא כי בחלוף שנתיים היתה המבקשת 1 מעוניינת לסיים את תקופת השכירות ולעזוב את המבנה. לדבריו התחנן בפני מנהל המשיבה לעזוב בהגיע העת, ואף פרסם מודעה על מנת לאתר שוכר חלופי, ואולם כי נציג המשיבה התנה עזיבת היחידה הגדולה במעבר המבקשת ליחידה האחרת. מן הדברים ניתן ללמוד כי במועד הרלוונטי נותר חוב לטובת המשיבה, שלא סולק על ידי המבקשת, ועל כן היתה המבקשת "שבויה" עדיין בהסכם המחייב אותה להמשיך את תקופת השכירות, בגינו נערך הסכם נוסף המאפשר מעבר ליחידה הקטנה.

יצויין כי בין טענותיהם, טענו המבקשים, שהטענה כי ביום 13/8/07 עמדה יתרת חוב של למעלה מ – 30,000 ₪ איננה סבירה, וכי מדובר בסכום השווה לדמי השכירות בגין מלוא התקופה, או, לכל הפחות, למשך כשנה וחצי, וכי לו היה ממש בדברים יש להניח שבעל המקום לא היה מסכים שהמבקשת 1 תשכור אצלו מקום נוסף.

הדברים אינם מדוייקים. על פי הסכם השכירות כאמור דמי השכירות עבור היחידה הגדולה אמורים היו לעמוד, לשיטת המבקשים, על סך של כ – 4,300 ₪ לחודש. אם כך, החוב מבטא שיעור דמי השכירות לתקופה של כ – 7 חודשים בלבד. דווקא במצב דברים זה משכיר סביר אשר מעוניין מחד לגבות את חובו ומנגד לצמצם את נזקיו, היה מציע לשוכרת לעבור ליחידה קטנה יותר ואגב כך לשחרר את היחידה הגדולה לצרכיו, למנוע חסרון כיס, ולהבטיח כי השוכרת לא תשוחרר מחיוביה ולא תשתמט מביצוע תשלומים.

הנה כי כן טענת ההגנה של המבקשת 1 קלושה היא, איננה מתיישבת עם הגיונם של הדברים ועומדת בסתירה למסמכים בכתב.