מ. א. חבל מודיעין נ' בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 להארכת מועד לביצועם של צו הריסה וצו הפסקת שימוש.

2.ב- 25.4.05 הוגש כנגד המבקשת, שהינה חברת בע"מ, ומנהלה, מר שלמה טיטלבאום, כתב אישום בתיק עמ"ק 20317/06 לבית המשפט השלום ברמלה המייחס להם ביצוע עבודות ללא היתר וכן שימוש ללא היתר למטרת אולם אירועים (להלן – אולם האירועים). ב- 27.3.07 במסגרת הסדר טיעון נמחק מר שלמה טיטלבאום מכתב האישום, המבקשת הורשעה במיוחס לה בכתב האישום ונגזר דינה. בית המשפט הורה בגזר הדין על מתן צו הריסה שייכנס לתוקפו ביום 27.3.08 וכן על צו הפסקת שימוש שייכנס לתוקפו ביום 27.9.07.

3.המבקשת הגישה בעבר חמש בקשות להארכות מועד לביצוע הצווים הנ"ל, והבקשה שבפני היא הבקשה השישית. להלן פירוט הבקשות שהוגשו בעבר:

א.בקשה ראשונה הוגשה ביום 10.12.07 להארכת מועד לשנה. המשיבה נתנה את הסכמתה לאורכה לחצי שנה וציינה כי במידה ותוגש בקשה נוספת לארכה יבחנו הליכי הרישוי, סיכויים והתקדמותם. ב- 24.1.08 בית המשפט אישר את הארכה עד ליום 15.7.08. (להלן: הבקשה הראשונה)

ב.בקשה שניה הוגשה ביום 1.6.09 בטענה כי התוכנית לשימוש חורג הומלצה להפקדה על ידי הועדה המקומית ומצויה בשלבי דיון בלשכת התכנון המחוזית לקראת הדיון במליאתה. המשיבה הסכימה למתן אורכה נוספת בת חצי שנה. בית המשפט אישר את הארכה ביום 6.7.09 וניתנה ארכה עד ליום 11.12.09. (להלן:הבקשה השניה)

ג.בקשה שלישית הוגשה ביום 26.1.2010 באותו נימוק של הבקשה השנייה וקיבלה את הסכמתה של המשיבה בכפוף לכך כי המבקשת תשלם אגרות והיטלים החלים בגין השימוש לגן האירועים לרבות תשלום היטל השבחה עבור תקופת ההפעלה של גן האירועים כאמור בסעיף 218 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965. ב- 1.2.2010 בית המשפט אישר את הסכמת הצדדים וניתנה ארכה עד ליום 31.10.10. (להלן: הבקשה השלישית)

בקשה רביעית הוגשה ביום 17.4.11 מאותם נימוקים כמו הבקשות הקודמות. בתשובה של המשיבה נאמר כי מבדיקה עולה כי לא קיים סיכוי אמיתי לאישור החריגות תוך פרק זמן קצר, אך הסכימה לארכה אחרונה עד ליום 1.11.11 לשם התארגנות ופינוי. ב- 26.4.11 בית המשפט אישר את הארכה עד ליום 1.11.11. (להלן: הבקשה הרביעית)

הבקשה החמישית נדונה בפני ולאחר קבלת טיעוני הצדדים בכתב, קבעתי מועד לדיון במעמד הצדדים (להלן : הבקשה החמישית). ביום 5.1.12 ניתנה החלטתי בבקשה החמישית ואשר לפיה קבעתי כדלקמן:

"לאחר שקילת טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הבקשה שבפני למתן אורכה לביצוע צו ההריסה ואיסור שימוש, להידחות. להלן נימוקי :

א.לא הוכח בפני שקיים סיכוי סביר להכשרת הבנייה של אולם האירועים או השימוש החורג בתוך שטח פתוח. כמו כן, לא הוכח בפני שהאישורים הרלבנטיים יתקבלו תוך פרק זמן קצר וכי חל עיכוב טכני בקבלתם. נהפוך הוא מדובר בהליך ארוך ומורכב שסיכוייו לעת הזו אינם ידועים. מדובר במבנה שמצוי בתוך שטח שמלכתחילה לא מיועד לבניה אלא לגן לאומי, עם היבטים אקולוגיים ייחודיים. (השוו עם דבריו של כבוד השופט לוי בפסקה 4 להחלטתו ב- רע"פ 3146/07 חוסין ג'דיר נ' מדינת ישראל – הועדה המחוזית לתכנון ובניה, פורסם ב- "נבו", מיום 12.4.07)

ב.מאז מועד מתן גזר הדין כנגד המבקשת חלפו מספר שנים והוא עדיין לא בוצע בשל אורכות שונות שניתנו למבקשת להכשיר את אולם האירועים. מתן אורכות נוספות כמוהו כעשיית הוראות שיפוטיות לפלסתר ויש בו כדי לפגוע בעקרון שלטון החוק.

ג.מועד ביצוע צו ההריסה וצו איסור שימוש הוארך עד ליום 1.11.11. הבקשה שבפני הוגשה ב- 22.12.11, וזאת בניגוד לאמור בתקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) תשס"ט – 2008, אשר קובעת כי הבקשה תוגש לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצוע של הצו. יתרה מזאת, בתקנה 6 לתקנות הנ"ל נקבע בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא "מנימוקים מיוחדים שיירשמו". במקרה שבפני המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה ואף לא הציגה נימוקים מיוחדים לדיון בבקשה למרות האיחור.

לפיכך, הבקשה להארכת מועד לביצועם של צו ההריסה וצו הפסקת שימוש, נדחית".

4.על החלטתי מיום 5.1.12 המבקשת הגישה ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז אשר נדון בפני כבוד השופטת הבכירה נגה אהד ביום 26.3.12. בא כוח המבקשת במעמד הדיון בערעור הודיע את הדברים הבאים (פרוטוקול עמ' 1 ש' 14-13):

"אני מבקש למחוק את הערעור ולהתיר לנו לקיים את האירועים שרשימתם מצורפת כפי שהגשתי לבית המשפט בלבד"

5.כבוד השופטת אהד קבעה בפסק הדין את הדברים הבאים:

"ב"כ המערערת בפתח הדיון חזר בו מכל טענותיו לעניין הערעור, מכאן שהערעור נדחה".

וכן קבעה כי:

"משחזר בו ב"כ המערערת מכל טענותיו לערעור, על כך יאמר: "מודה ועוזב ירוחם" ".