מ/XXX סמל נ' ש' נ' התובע הצבאי הראשי

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (מחוזי) 366/16 (רס"ן מיכל אמברם-שחר – אב"ד; רס"ן ליאל לביוד – שופט; רס"ן שני זהבי – שופטת) ביום 15.5.2017. ערעור ההגנה (חומרת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

כללי

1. המערער, סמל נ' ש', הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה שעניינה הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, על כך שביום 6 באוגוסט 2015 נטל מבסיסו במחנה יואב, 540 כדורי 5.56 מ"מ, ובעבירה שעניינה התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על כך שבאותו מועד החזיק במחנה יואב, סכין להב מתקפלת שאורכה כ- 10.5 ס"מ.
2. בית הדין קמא גזר על המערער, בגין הוצאת הרכוש, עונש של שלושים (30) ימי מאסר לריצוי בפועל. כן גזר, בגין ההתנהגות הפסולה במקום ציבורי עונש של 10 ימי מאסר בפועל, שירוצו בחופף לעונש המאסר בפועל בגין הוצאת רכוש, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי.
3. ההגנה לא השלימה עם חומרת עונש המאסר בפועל ומכאן הערעור שלפנינו.

פרטי המעשה

4. הנסיבות אשר בבסיס הרשעתו של המערער צוינו בכתב האישום המתוקן ובמסמך הפרטים הנוספים, שהובאו לפני בית הדין קמא. בהתייחס לנסיבות אלו, פורט כי "הנאשם הוציא 540 כדורים, בשמונה עשרה חבילות, עניין שחייב בהיערכות הולמת ובתכנון ולו מזערי טרם ביצוע העבירה, אשר לדרך איסוף הכדורים ואופן העברתם... מחצית מהכדורים תכנן להעביר לחייל אחר... במחציתם האחר[ת] תכנן לעשות שימוש בירי בחתונות... הכדורים הוחזרו לצה"ל ולא נגרם נזק". אשר להחזקת הסכין, לא פורטו עובדות מעבר לאמור לעיל.

גזר-דינה של הערכאה קמא

5. בית הדין קמא פסק כי המדובר בשני אירועים, שאין זיקה ביניהם ולפיכך נקבעו שני מתחמי ענישה נפרדים.
6. ביחס להוצאת אמצעי הלחימה מרשות הצבא עמד בית הדין קמא על הסיכון הפוטנציאלי לביטחונו של הציבור, נוכח החשש מפני הגעת הכדורים לגורמים פליליים או עוינים ואף על הסיכון לשלום הציבור, הנודע משימוש בלתי חוקי בנשק, בעת ירי בחתונות. בית הדין קמא ציין עוד את המעילה באמון הניתן בחיילים, לאור ניצול הגישה לאמצעי הלחימה ואת הפגיעה בכוננות הצבאית, בשל נטילת התחמושת. לאחר שבחן את מדיניות הענישה הנהוגה, בראי נסיבות המקרה, העמיד בית הדין את מתחם העונש ההולם בין עשרים ואחד (21) ימי מאסר בפועל לבין ארבעים וחמישה (45) ימי מאסר בפועל.
7. ביחס להחזקת הסכין הדגיש בית הדין קמא את החשש מפני התלקחות עימות שיסלים לכדי שימוש בנשק קר ולפגיעה בגוף ובנפש. לאחר שציין כי מנעד הענישה בעבירות אלה רחב וכי לא פורטו בהרחבה נסיבות העבירה, קבע בית הדין קמא את מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה, בסִפו התחתון, לבין שלושים (30) ימי מאסר בפועל, בסִפו העליון.  
8. במסגרת שיקוליו בעת גזירת הדין בתוככי מתחם העונש ההולם, שקל בית הדין קמא, לחובתו של המערער, את הצורך בהרתעת הרבים. מנגד, לכף הזכות, נשקלו נסיבותיו האישיות של המערער, וכך פורט:

"הנאשם העיד לפנינו ומסר כי הוא בן לאם יהודיה ואב מוסלמי המתגורר בכפר אבו סנן וכי בחר להתגייס לצה"ל על רקע רצונו להשתלב ולתרום, חרף הקשיים מבית והיחס העוין שלו זכה מצד בני משפחת אביו לאור היותו חייל בצה"ל... בן למשפחה מרובת ילדים... והוא המפרנס העיקרי לאור רקעו של האב ונכות האם... השלים שירות צבאי מלא... נעדר כל עבר פלילי, הוא החל בעבודה קבועה ויציבה ובקרוב מתכנן להינשא".