עמירה נ' לאכיפה דיני התכנון ובניה

החלטה בבקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

הצו

1. ביום 6.6.2022 נחתם על־ידי מנהל מחוז ירושלים ברשות לאכיפה במקרקעין (להלן: "מנהל המחוז" ו-"הרשות") צו הריסה והפסקת שימוש בנוגע ל"מבנה בטון ואבן ללא תקרה בשטח של 120 מ"ר" (להלן: "הצו" ו-"המבנה"). הצו ניתן מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה־1965 (להלן: "החוק"). המקרקעין מושא צו ההריסה מצויים ב-נ"צ 223652/625777, שבכפר צור באהר, ירושלים (להלן: "המקרקעין"). הצו הודבק על המבנה ביום 7.6.2022 (ביום זה אף צולמה הבנייה והצילומים צורפו לתיק) וההתנגדות לביצועו הוגשה ביום 13.6.2022.

2. בסיור של מפקח מטעם המשיבה שנערך ביום 19.5.2022 אותר מבנה במהלך בנייתו, ללא תקרה וקירות פנימיים, ללא חיבור לחשמל ואינסטלציה, וכן ניצפו אינדיקציות נוספות המראות כי בניית המבנה לא הסתיימה.

3. ביום 25.5.2022 נחתם תצהיר המפקח מר שמעון אהרון (להלן: "המפקח"), שבו הצהיר בין היתר כי לא ניתן היתר לבנייה מושא הצו. ביום 26.5.2022 פנה מנהל המחוז לקיים היוועצות עם היועצת המשפטית של הרשות, וביום 6.6.2022 קיבל מענה כי על־פי החומר שהוצג בפניה אין מניעה להוצאת הצו. התייעצות התקיימה גם עם מתכננת מחוז ירושלים אשר סברה גם היא כי אין מניעה כאמור.

4. במישור התכנוני, לפי נספח המידע התכנוני שהכין המפקח, התוכנית היחידה החלה במקרקעין היא תוכנית המתאר 30/1, הקובעת כי ייעוד המקרקעין הוא "אזור לפיתוח עירוני". לאחר בדיקה שביצע המפקח, במסגרתה הוא הזין את נקודות הציון של המבנה במערכת ה-GIS, הוא מצא כי המבנה נמצא בתחומי מדינת ישראל. לאור תוצאות הבדיקה, הועברה בקשה מסודרת אל מר חגי לייבשור, מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי ישראל (להלן: "לייבשור"), אשר מצא כי המבנה אכן נמצא בתחום השיפוט של מדינת ישראל ועיריית ירושלים.

   ההתנגדות

5. טענתו העיקרית של המבקש היא כי הצו ניתן בחוסר סמכות, שכן המבנה מושא הצו איננו מצוי בתחום השיפוט של ירושלים וכי הדין הישראלי לא חל עליו. המבקש לא צירף להתנגדות חוות דעת מקצועית, אך טען בתצהירו כי הסתמך על דברי מהנדס מצור באהר, שבדק את מיקום הנכס והעביר אליו תמונות שהעתקים לא ברורים מהן צורפו להתנגדות, אשר ככל שניתן להבין נלקחו מאתר Govmap"" הוא אתר המפות הרשמי של מדינת ישראל.

6. עוד טוען המבקש, כי ההחלטה לתת צו ההריסה במסלול הארצי (על־ידי הרשות כהגדרתה לעיל) חלף המסלול המקומי (על־ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים) חורגת מנהלי היועמ"ש הקובעים כי יש לבכר אכיפה מקומית. לטענתו, אין מקום לבצע אכיפה מדינתית, שכן לא קיים אינטרס מיוחד לאכוף את הריסת המבנה של המבקש במסלול המדינתי השמור למקרים מיוחדים.

7. המבקש טוען כי לא התקיים שימוע, אשר לו היה מתקיים היו העובדות מתבררות לאשורן וצו ההריסה לא היה יוצא תחת ידי המשיבה. עוד נטען כי ההחלטה לתת צו הריסה נעדרת תשתית עובדתית מספקת, שעה שהמבנה מצוי מחוץ לגדרי סמכות המשיבה.

8. הצו ניתן ללא היוועצות מוקדמת עם היועץ המשפטי של המשיבה, כנדרש לפי סעיף 225 לחוק. לא די בהיוועצות הפורמאלית, שעה שלא היו בידי הגורם המייעץ כלל העובדות הרלוונטיות לצורך ההיוועצות, לרבות העובדה שהמבנה מצוי מחוץ לתחום ירושלים ושטח מדינת ישראל, באופן שהכשיל את הגורם המייעץ מלבצע את תפקידו כראוי.