לשץ ואח' נ' מאיר קריצמן

החלטה

בפניי שתי בקשות של הנתבע. הבקשה הראשונה היא לחייב את התובעים בהוצאות בגין הבקשה לביטול עיקול זמני, אותה משכו רק לאחר שהנתבע נדרש להגיש את תשובתו לבקשה. הבקשה השניה היא בקשה למתן החלטה משלימה בתיק בש"א 16250/09, ועניינה חיובם של התובעים 1- 3 לענות על שאלון וכן לגלות ולאפשר עיון במסמכים.

הבקשה לחיוב בהוצאות

מטיעוני התובעים בתשובה לבקשה התברר כי התובעים עמדו על בקשת העיקול מתוך מטרה לחלץ מהנתבע גרסה בתצהיר, שלדידם, היא גרסה שקרית. מרגע שחולצה הגרסה, לא ראו עוד טעם לעמוד על הבקשה משום שהנתבע הוא עתיר רכוש.

ניתן אמנם להבין את שיקוליהם הטקטיים של התובעים, אך מאידך, ברור כי הנתבע זכאי להוצאות לאחר שנדרש להגיש תשובה לבקשת העיקול שלא לצורך אמיתי ולאחר שבטרם טרח והכין את תשובתו, הוא פנה לב"כ התובעים ושאל אותו האם התובעים עדיין עומדים על הבקשה, וקיבל תשובה חיובית.

לנוכח העובדה שהתובעים לא עמדו על בקשת העיקול לאחר שהוגשה תשובתו של הנתבע יש אמנם מקום להפחתה מסויימת בשיעור ההוצאות שכן לא היה צורך לקיים ברור לגופו של ענין, אך עדיין עליהם לשלם הוצאות. בנסיבות הענין, יעמוד סכום ההוצאות על סך של 5,000 ₪. יצויין כי אין ממש בטיעונה של התובעת 4 לפיו לא נמנתה על מבקשי העיקול, שכן באת כוחה חתומה על הבקשה לצד ב"כ התובעים 1- 3. על כן, החיוב הוא ביחד ולחוד לגבי התובעים כולם.

הבקשה בתיק בש"א 16250/09

בענין התצהיר שעניינו הקלטת השיחות שנוהלו עם הנתבע- לא נסתרה טענת הנתבע לפיה התובע 2, שערך את התצהיר, כלל לא השתתף בשתיים מתוך שלוש הפגישות שהוקלטו ועל כן התצהיר איננו עולה בקנה אחד עם החלטת כב' השופט ברוך ז"ל מיום 20.10.10 בענין זה. על כן יש להגיש תצהיר משלים בענין זה, של מי שהקליט בפועל את השיחות. בתצהיר יש למסור את הפרטים המבוקשים בס' 14 לבקשה, קרי, מה עלה בגורל הקלטת המקורית, מי הקליט את השיחה, למי שייך מכשיר ההקלטה, אם הקלטת נמחקה- מי מחק, מתי ומדוע, ומי העביר את הקלטת למחשב של התובעת 3.

כמו כן, יש למסור את העתקי הקלטות לנתבע, לרבות החלק שלא תומלל.

בענין תשובות לשאלון, זכותו של הנתבע לקבל תשובות גם מהתובעים 1 ו- 3 ולא רק מהתובע 2. על כן, על תובעים אלה להשיב אף הם על השאלון.

באשר לתשובות שניתנו: אין צורך להשיב פעם נוספת על שאלה 8 לאחר שהתובע 2 הצהיר כי התשובה אינה ידועה לו. הוא הדין בשאלות 12.4- 12.8, 13- 14, 16- 24, 32.5- 32.7. יצויין כי בשאלות אלה נשאלים התובעים 1- 3 על ענינים שבין המנוח לבין הנתבע או שבין המנוח לבין התובעת 4, ואין איפוא לתמוה על כך שהתשובות לאשורן אינן ידועות להם.

בענין שאלות 35 ו- 36, על התובעת 3 להשיב, שכן מדובר בשאלות הנוגעות למסמך בכתב ידה. התובע 2 שהצהיר כי התשובה אינה ידועה לו- יצא ידי חובתו.

בענין שאלות 51- 61 יש להשיב על השאלה האם השמאי שילם כספים למנוח, כמה ולמה, האם יש הסכם בינו לבין המנוח וכן על שאלות 57- 59 וכן 61 שלא נענו.

לא שוכנעתי כי שאלות 67.3- 67.6 אכן רלבנטיות ולכן אין צורך להשיב עליהן. הוא הדין בשאלות 70- 73.

בענין דו"ח החקירה החסוי, הודיע ב"כ התובעים כי אין התנגדות למסור אותו לעיון, ולכן ניתן לגביו צו עיון כמבוקש.

בענין התכתובות החסויות, הבהיר ב"כ התובעים כי מדובר בהתכתבויות בין עורכי הדין שנערכו לקראת המשפט ועל כן הן חסויות. על כן, אין מקום להורות על עיון בתכתובות אלה.

יש להשלים את הנדרש השלמה על פי החלטה זו תוך 15 יום.

לנוכח התוצאה המעורבת- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.