ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
31482-02-13
08/12/2013
|
בפני השופט:
יוחנן כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. יהודה לשם 2. ()
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.הנני ממנה את ד"ר יוחנן חורב, מרח' ז'בוטינסקי 3 (מרכז גירון) רעננה, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.
2.להלן העובדות:
א.התובע יליד 1958.
ב.התובע עבד מ-1/9/2006 עד 06/2012 כטכנאי תחזוקה של מערכות איתות ובקרה של רכבות, רמזורים, מנועים, ציוד נוסף ליד המסילה וכן תחזוקת חדרי בקרה.
ג.התובע עבד כ-5 ימים בשבוע, כ-9 שעות מדי ימי חול, ובנוסף נדרש לעבוד פעמיים בחודש בימי שישי כ-7 שעות, ואף לעיתים רחוקות נדרש לעבוד גם בימי שבת.
ד.במסגרת עבודתו בחברה זו היה עליו לבצע עבודות חשמל ותחזוקה לכל רמזורי רכבת ישראל, כאשר באזור העבודה שלו היו כ-550 רמזורים לערך.
ה.אופי עבודתו כלל שני סוגי פעולות עיקריים, שבוצעו במהלך כל יום העבודה, האחד הוא טיפוס על "סימונורים" (רמזורים), והשני הוא כריעה/רכינה על הברכיים תוך שהוא נדרש לזוז עליהן תזוזות קלות במהלך ביצוע העבודה והכל כפי שיפורט להלן:
1.מידי יום עבודה נדרש התובע לעבוד על כ-6-10 רמזורים, כאשר גובהו של כל רמזור הוא כ-6 מטרים (לא כולל האלמנטים). לצורך ביצוע העבודה על הרמזור הוא נדרש לטפס על 9-12 שלבים כאשר המרחק בין שלב לשלב הוא 40-60 ס"מ, באופן שבו הוא מבצע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים ותוך שהוא נדרש להישען על הברך במהלך ביצוע העבודה (בייחוד על ברכו הימנית הדומיננטית). המדובר אם כך בלמעלה ממאה שלבים/פעולות של טיפוס וירידה כאמור מדי יום עבודה.
2.בנוסף, במסגרת עבודה זו נדרש התובע לבצע פעולות תחזוקה של תמסוטים, האינדווים ומוני הצירים של הרכבות, וזאת תוך שהוא כורע על ברכו הימנית/רוכן על שתי ברכיו תוך שהוא זז עליהן מסביב לעמדת העבודה. התובע מעריך שעבודה זו אורכת כ-2-3 שעות מדי יום עבודה.
מצ"ב תמונות המתארות את אופי עבודתו של התובע, מסומנות כנספח א'.
ו.בנוסף לעבודה השוטפת שתוארה לעיל, בימים בהם ישנן תקלות, כגון: כבל שרוף, נורה שרופה וכיו"ב, התובע מעריך כי הוא עולה על יותר מ-10 רמזורים מדי יום עבודה ומבצע עבודה מרובה יותר על ברכיו.
ז.מצבו הרפואי של התובע, כעולה מהמסמכים הרפואיים.
3.כבוד המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א.מהו ליקויו של התובע?
ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל, דהיינו האם יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הליקוי במידה זו או אחרת, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?
ג.לאור התשובה על השאלה הקודמת, ישיב המומחה האם אכן קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בשים לב כי גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים?
ד.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
1.האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפול מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
2.האם לתנאי עבודתו של התובע קיימת השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).