לשכת עורכי הדין בישראל נ' הכהן

החלטה

1.התובעת הגישה בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב בקשה לביצוע תובענה בגין חוב כספי.

2.על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירת האזהרה בביתו של הנתבע בירושלים בדרך של הדבקה וזאת ביום 30.11.09 ולפיכך היה על הנתבע להגיש התנגדות לתובענה הנ"ל עד ליום 30.12.10.

3.הנתבע לא הגיש את התנגדותו עד לתאריך הנ"ל ולפיכך החלה התובעת בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לגביית החוב.

4.ביום 25.2.10 הגיש הנתבע ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לביטול פסק דין.

בבקשה נטען כי הנתבע לא ידע כלל על ההליכים הננקטים כנגדו וזאת עד ליום 28.1.10 שבו נודע לו לראשונה על ההליכים המתנהלים כנגדו וזאת עקב עיקול שהוטל על רכבו.

עוד טען הנתבע כי בנסיבות העניין לא היתה המצאה כדין של האזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל ואף אם ייקבע כי בוצעה המצאה על פי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי הרי שבית המשפט רשאי לקבוע כי אין לראות בהליך של הדבקה כהמצאה כדין שכן, לעולם אין לדעת אם מאן דהוא הסיר את המסמך שהודבק. עוד נטען כי לאור העובדה כי הוא מתגורר בירושלים הרי שהסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בירושלים.

5.התובעת מתנגדת לבקשה.

התובעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהעדר בקשה להארכת מועד. עוד טוענת התובעת כי על הנתבע היה להגיש התנגדות לביצוע התביעה. עוד מוסיפה התובעת וטוענת כי הנתבע ידע על התביעה עוד ביום 30.11.09 עת בוצעה מסירת האזהרה וכי טרח להגיש את הבקשה רק כאשר החלו לנקוט כנגדו בהליכי הוצאה לפעול. לבסוף טוענת התובעת כי בבקשתו אין התובע מפרט את גרסת הגנתו.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה.

הלכה פסוקה היא כי קבלת אזהרה הינו עניין מהותי ולא טכני גרידא. רק המצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום הליכי הוצאה לפועל או לתחילת מניינם של מועדים. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק שאם לא כן, ייתכן ויינקטו נגדו הליכים לגביית החוב.

כפי שצויין לעיל אין מחלוקת כי האזהרה בוצעה בדרך של הדבקה במען הנתבע לאחר שלושה ביקורים בשלושה מועדים שונים. בנסיבות אלה רשאי בית המשפט שלא הכיר בדרך זו כהמצאה כדין וזאת מהחשש כי קיימת אפשרות כי מסמכי האזהרה נלקחו שלא על ידי הנתבע או מי מבני משפחתו, לפיכך בשל חשש זה דרך המצאה זו אינה נקיה מספקות ועל כן יש מקום לקבוע כי לא היתה המצאה כדין.

7.משלא ידע הנתבע על ההליכים כנגדו, ממילא לא יכול לדעת מה כתוב באותם כתבי בית דין. הגשת בקשה לביטול פסק הדין אינה יכולה לעמוד לרועץ לנתבע שכן לו ידע כי המדובר בתביעה היה מגיש התנגדות כמקובל.

כמו כן בשים לב למועד הגשת הבקשה הרי שמשלא בוצעה מסירה כדין, ממילא טרם החל מירוץ הזמנים להגשת ההתנגדות והנתבע אף לא היה אמור להגיש בקשה להארכת מועד.

8.מעיון מכתב התביעה עולה כי התובעת לא פירטה את הנימוקים המקנים ללשכת ההוצאה לפועל את הסמכות להזקק לתביעה ודי בעובדה כי הנתבע מתגורר בירושלים כדי לקבוע כי הסמכות המקומית לדין התביעה נתונה לבית משפט השלום בירושלים וכך אני קובע.

9.לאור האמור לעיל אני קובע כי לא היתה המצאה כדין של האזהרה לנתבע ולפיכך יגיש הנתבע בתוך 20 יום מיום קבלת ההחלטה התנגדות לביצוע התביעה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"א, 01 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: