לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב נ' רוסינסקי

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי מיום 23.7.13.

הערעור מכוון כלפי קולת העונש שהוטל על המשיב.

הודעת הערעור הוגשה ביום 27.8.13. הדיון בערעור נקבע ליום 27.10.13. חמישה ימים לפני מועד הדיון, הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מצידו על הרשעתו על ידי בתי הדין למשמעת.

הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הועברה לרשם בית משפט זה, ונכון לעכשיו, טרם ניתנה הארכת מועד.

המשיב ביקש שלא לדון בערעור זה עד למתן החלטה בבקשתו להארכת מועד, אך, לנוכח התנגדותה המוצדקת של המערערת, החלטתי לדון בערעור על חומרת העונש.

בטרם נדון בערעור לגופו, נציין גם, כי המשיב טען, שהערעור הוגש שלא כדין מאחר שלא התקבלה החלטה לעשות כן על ידי וועדת האתיקה ואולם, נחה דעתי, כי הערעור הוגש כדין וזאת גם בשים לב למכתבה של רכזת וועדת האתיקה בו מפורטת החלטת וועדת האתיקה בעניינו (החלטה מיום 2.9.13).

ביום 14.1.13 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי את דינו של המשיב והטיל עליו את העונשים הבאים:

א.נזיפה.

ב.שישה חודשי השעייה על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור איזו מהעבירות בגינן הורשע בתיק שבנדון.

ג.בהתחשב, בנטען על ידי הנאשם, באשר למצבו הכלכלי, הוצאות הלשכה בסך 500 ₪.

הן המערערת והן המשיב ערערו על פסק דינו של בית הדין המשמעתי מחוז תל אביב והמרכז. המערערת טענה, כי מדובר בעונש קל ואילו המשיב ערער על עצם הרשעתו ולחלופין, ביקש לבטל את העונש שהוטל עליו.

בית הדין המשמעתי המחוזי זיכה את המשיב מחלק מהעבירות הנטענות והרשיעו בעבירות הבאות:

א.בשל החתמת המתלונן על טופס תצהיר ריק, הורשע המערער בעבירה של מעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

ב.בשל אי הופעה לשני דיוני הוכחות, הורשע המערער בעבירה של חובת נאמנות ומסירות ללקוח, בעבירה של הפרעה לבית משפט לעשות משפט, בעבירה של העדר יחס כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט ובעבירה של אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט.

ג.בשל אי מתן תשובה לפניית הקובל, הורשע המערער בעבירה של התנהגות בלתי הולמת את המקצוע.

בית הדין המשמעתי הארצי קיבל את ערעורו של המשיב באופן חלקי. יחד עם זאת, הותיר בית הדין המשמעתי הארצי את העונש על כנו.

מכאן, הערעור שבפניי.

ייאמר מיד, כאשר קראתי את הודעת הערעור, סברתי, כי העונש שהוטל על המשיב מופרז בקולתו וכי יש מקום להחמרה בעונשו ואולם, במהלך הדיון בפניי, התברר, כי הודעת הערעור התייחסה גם לעבירות מהן זוכה המשיב והודעת הערעור לא שקפה כדבעי את העובדות והמסקנות שנקבעו על ידי בתי הדין למשמעת.

כך, לדוגמא, בסעיף 11 להודעת הערעור נכתב, כי "משהורשע המשיב במרבית העבירות בהן הואשם, נסב ערעור זה על חומרת העונש". גם ב"כ המערערת הודה, כי המשיב זוכה ממרבית העבירות בהן הואשם.