לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' שר הפנים ואח'

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
4113-13
26.3.2018
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית
2. ד' ברק-ארז
3. ע' ברון
- נגד -
העותרת:
לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
עו"ד איה רייך-מינא ועו"ד אסף אורן 		המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. מרכז השלטון המקומי בישראל
5. מרכז המועצות האזוריות בישראל
6. החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ
7. מ.ג.ע.ר מרכז גביה ממוחשבת בע"מ
8. מילגם שירותים לעיר בע"מ
9. ביצורית בע"מ
10. אמ.בי. שרותים עסקיים בע"מ
11. שוהר פתרונות בע"מ
12. לשכת עורכי הדין בישראל

עו"ד רן רוזנברג [בשם המשיבים 1-3]
עו"ד נועה בן אריה [בשם המשיבים 4-5]
עו"ד רונן ברק [בשם המשיבה 6]
עו"ד עודד מצהרי ועו"ד אורן אביטל [בשם המשיבה 7]
עו"ד איתן דוד [בשם המשיבה 8]
עו"ד ערן אייזיק [בשם המשיבה 10]
פסק דין
 

 

בשם המשיבה 11:

עו"ד דוד רחום

בשם המשיבה 12:

עו"ד יצחק דוד, עו"ד בלה פלד

 

השופטת ד' ברק-ארז:

 

  1. רשויות מקומיות גובות חובות בגין ארנונה ותשלומי חובה נוספים באמצעות חברות פרטיות במתכונת של "מיקור חוץ". האם נדרשת לשם כך חקיקה מסמיכה מפורשת? כמו כן, ובהנחה שהתשובה על שאלה זו היא חיובית – האם די בכך שהונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא לפני כארבע שנים, בנסיבות שבהן אין כל צפי קונקרטי לקידומו של הליך החקיקה? אלה השאלות שבהן אנו נדרשים להכריע, במידה לא מבוטלת בלית ברירה – לאחר שחלפו פרקי זמן ארוכים מאד של המתנה לקידומו של הליך החקיקה בנושא.

 

קיצור תולדות הפרקים הקודמים

 

  1. הסוגיה שבפנינו – פעילותן של רשויות מקומיות לגביית תשלומי חובה באמצעות חברות גביה פרטיות – נדונה בצורות שונות בפני בית משפט זה במשך יותר מ-18 שנים. היריעה תקצר מלפרט את כל שלבי הטיפול בנושא, ונביא את הדברים בתמצית שבתמצית רק על מנת להציג את השלב הנוכחי שבו אנו עומדים.

 

  1. כבר בשנת 2000 הוגשה לבית משפט זה עתירה שכוונה נגד פעולות גביה שמבצעות הרשויות המקומיות באמצעות חברות פרטיות. עתירה זו נותרה תלויה ועומדת במשך מספר שנים. בעקבות הגשת העתירה, וכפי שצוין בפסק הדין שניתן בה בסופו של דבר, "נרתם משרד הפנים לצורך להסדיר את הנושא", וכך פורסם חוזר מנכ"ל שכלל הוראות רלוונטיות (חוזר 2/03 של מנכ"ל משרד הפנים מחודש מרץ 2003 (להלן: נוהל העסקת חברות גביה או הנוהל)) וכן נוסח – כבר באותה עת – תזכיר הצעת חוק בנושא. השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש קבעה, בהסכמתם של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס והשופט א' א' לוי כי "בכך מוצו העתירות לעת הזאת" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה (21.11.2005) (להלן: עניין גל)).

 

  1. העתירה שבפנינו – שהוגשה כשמונה שנים לאחר מכן – חזרה והעלתה טענות כנגד מתכונת עבודתן של חברות הגביה הפרטיות, כמו גם כנגד העדרו של הסדר סטטוטורי בנושא. המשיבים לעתירה הם שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה (המשיבים 3-1), וכן מרכז השלטון המקומי בישראל ומרכז המועצות האזוריות בישראל (המשיבים 5-4). בהמשך צורפו להליכים גם חברות גביה פרטיות שפועלות בתחום זה, הן המשיבות 11-7, וכן לשכת עורכי הדין בישראל, היא המשיבה 12.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>