ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
28384.09.13
14/05/2015
|
בפני השופט:
הבכיר (בדימ') גדעון גינת
|
| - נגד - |
המערערים:
1. אלמונית
2. אלמוני
עו"ד עודד גיל
|
המשיב [התובע]:
פלוני
עו"ד גנאים קוצאי
|
| פסק דין |
ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו, לפיו התקבלה תביעת המשיב בגין לשון הרע, וּבכלל זאת (באופן חלקי) בגין נזק, הוצאות והפסדים שנגרמו לו. סך הפיצוי שפּסק בית-משפט קמא - 65,000 ₪.
תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים
- בין המערערת 1 (הנשואה למערער 2 ואֵם ילדיו - להלן: "המערערת"), לבין המשיב, התנהלה מערכת‑יחסים במשך מספר שנים.
במהלך תקופה זו נולד למערערת ילד, שלגביו נטען בפני המשיב כי הוא בנו. בעקבות זאת ביקש המשיב מהמערערת לעזוב את המערער 2, וּלהינשא לו. משסירבה, פנה המשיב לאביה של המערערת, וּמשזה מאן לשתף עימו פעולה, פנה ישירות למערער 2 (בעלה של המערערת - להלן: "המערער") וסיפר לו על אודות ה'רומן' ו'תוצאתו'. (סעיפים 9-11 לכתב-התביעה שהוגש בבית-משפט השלום).
לטענת המערערת, הטריד המשיב אותה ואת בני משפחתה ללא הרף, אִיֵים עליה כי יחשוף את סיפורם בפני הקהילה בה הם מתגוררים, ואם לא די בכך, באחד מביקוריה אצל אחיותיו של המשיב (שהן חברותיה), אנס אותה המשיב (סעיף 5 לערעור).
המערערת ביקשה להתלונן במשטרה אך אביה (שהוא מבֵּין אנשי הדת של ...), הניאהּ מעשׂוֹת כן, בנימוקים של שמירה על שמה הטוב ושם משפחתה, ואיים עליה בהרחקתה מהמשפחה אם לא תציית לו (סעיפים 7, 9 לערעור).
- לגבי העובדות הנ"ל אין מחלוקת, וגירסאות הצדדים דומות, למעט באשר לנושא האונס.
משלב זה נחלקות גירסאות הצדדים.
לפי סעיף 75 לפסק-הדין של בית-משפט השלום, הגישה המערערת תלונה במשטרה כנגד המשיב "על פי עצת בעלה ואביה...". בית-המשפט התרשם (ר' סעיף 83 לפסק-דינו), כי התלונה הוגשה "עקב לחצים של בעלה ואביה".
מסקנה זו אינה מתיישבת עם גירסת המערערת בסעיף 6 לתצהירה, לפיה אביה ניסה להניאהּ בכל דרך מלהתלונן. יתרה מזו, גם לאחר שנודע לאב כי בִּתוֹ הגישה תלונה במשטרה, דחק בה לבטל את התלונה ואיים עליה כאמור אם לא תעשה כן.
- כך או כך, אין מחלוקת כי ביום 26.7.2001 הגישה המערערת תלונה מפורטת במשטרה, ממנה עולה כי המשיב אנס אותה. בעקבות תלונה זו נעצר המשיב ביום 26.7.2001 למשך ארבעה ימים, ושוחרר לאחר מכן.
ביום 30.7.2001 שבה המערערת והתייצבה במשטרה וּביקשה לחזור בה מהודעתה. המערערת מסרה גירסה מפורטת באשר למהוּת יחסיהּ עם המשיב, ממנה עולה כי התקיימה ביניהם מערכת-יחסים עמוקה וּממושכת, המושתתת על רצון ורגש הדדי. בעקבות הודעה זו סגרה המשטרה ביום 20.3.2003 את תיק החקירה כנגד החשוד-המשיב, בעילה של "חוסר אשמה" (נספח ט' לכתב התביעה).