לרנר ואח' נ' עמוס ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה לפיצוי כספי בגין תאונת דרכים. האירוע היה לאחר הצומת למכון לרנר בצד ימין וואדי ג'וז בצד שמאל לכיוון מנהרת רמת אשכול.

2.התובע יצא ממכון לרנר ופנה ימינה לכביש הראשי לכיוון מנהרת רמת אשכול. במקום קיימים שני נתיבים המתמזגים בטרם כניסה למנהרה. בצד ימין קיימת תחנת אוטובוס ונתיב תנועה העולה לכביש מס' 1 עם פניה ימינה לגבעה הצרפתית ופסגת זאב ופניה שמאלה למרכז העיר דרך גבעת התחמושת והמטה הארצי.

3.הצדדים מסרו גרסאות סותרות ביחס למיקום התאונה ונסיבותיה, כאשר גרסת הנתבע נתמכה בעדות נהג שעבד אצלו והיה נוכח ברכב. מדובר באירוע אשר אירע בסביבות השעה 11:30, שעה בה אין בדרך כלל פקקים בכיוון רמת אשכול (הצדדים לא העידו על קיום פקק תנועה).

4.התובע הכין שרטוט מחשב (ת/1) כדי להמחיש את נסיבות התאונה. מנגד, הציג הנתבע תמונת המקום (נ/1). אין חולק כי השרטוט אינו משקף את המרחקים במדוייק אלא מ דגים את עצם קרות התאונה. הנתבע לא הציג תמונות נזק אשר נגרם לרכבו וטען כי לא נגרם לו כל נזק.

5.אין בכמות העדים לטובת צד זה או אחר כדי להשליך על מהמנות עדותם. במקרה דנן, יש לבחון את העדויות בהתאם לנסיבות החיצוניות אשר מחזקות את העדויות. לא זו אף זו, סבירות הגרסאות אף היא מחזקת עדות. במקרה דנן, עדות התובע היתה עקבית מכל הבחינות ותאמה את נסיבות המקרה, כאשר סבירות הגרסת התובע עולה על סבירות גרסת הנתבע.

6.גרסת התובע הינה כי בעת שנסע בנתיב בכניסה למנהרה, בסביבות איזור תחנת האוטובוס במקום בו קיימים שני נתיבי כניסה למנהרה ונתיב בצד ימין העולה לכביש מס' 1, הנתבע אחר פעולות התלבטות, ביצע פעולה לכיוון הנתיב הימני ואז חזר הוא לנתיבים המובילים למנהרה. בעקבות פעולות אלו נגרם שפשוף לאורך צד שמאל לרכב התובע וגרם לתובע לעלות על אי התנועה וגדר ההפרדה, נקודת המפגש בין כלי הרכב באיזור הקדמי של המשאית עם דלת הנוסע הקדמי.

7.מנגד, הנתבע והנהג מטעמו טענו כי נסעו ישר והיו בדרך לשכונת סנהדריה המורחבת ללא סיבה לעלות לכיוון כביש מס' 1. לטענתם, התובע ניסה לעקוף את הנתבע מצד שמאל בעליה על אי התנועה ולא הצליח בפעולתו. נקודת החיכוך היתה עם הגלגלים האחוריים.

8.באיזור האירוע קיים קו מקווקוו, דהיינו, המעבר מנתיב לנתיב היה מותר. סבירות גרסת התובע מהימנה יותר מגרסת הנתבע במידה הנדרשת בהליך אזרחי, "הטיית נטל מאזן ההסתברויות" ולו במשקל נוצה לטובת גרסת התובע. הסבירות מבוססת על כך כי אם היה מדובר בחיכוך, לגרסת הנתבע, היו צפויים סימנים על הדופן הקדמית (צד שמאל) ברכב התובע. כמו כן, אין סבירות לביצוע פעולת עקיפה בעליה על אי תנועה ליד גדר ההפרדה, כאשר אין פקק במקום אשר יכול היה לגרום לנהג לבצע פעולת עקיפה בפזיזות. סימני החיכוך בעיקר בדלת הנוסע (הקדמית) והם מחזקים את סבירות גרסת התובע לעומת גרסת הנתבע בכך שהתובע כבר עבר את המשאית בעת האירוע, לכן גירסת התובע עדיפה במידה הנדרשת בהליך אזרחי.

9.לאור האמור, מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 6,780 ₪ (הכולל שכ"ט שמאי) בתוספת 750 ₪ הוצאות משפט. בסך הכל, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע סך 7,530 ₪ לא יאוחר מיום 15.5.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: