לרמן יוסיפינה נ' מ. ישראל משרד העבודה

פסק דין

זו תביעה להכרה בקיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ותשלום בגין זכויות סוציאליות שונות, לרבות הפרשי שכר עבודה, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ופיצויי פיטורים.

להלן עובדות המקרה:

1.התובעת הפעילה וניהלה מזנון במרכז ההכשרה הטכנולוגי (להלן – המרכז), בשכונת נווה דוד בחיפה, אשר שייך לאגף להכשרה מקצועית ופיתוח כ"א של הנתבעת, וזאת החל משנת 1978 ועד חודש מאי 2008, עת נסגר המרכז.

2.לאור הזמן הרב שחלף אין בידי מי מהצדדים את ההסכם שנחתם בשנת 1978 להפעלת המזנון, אולם ממכתב מיום 13.4.84 של מר מנשה אהרוני, גזבר מחוז חיפה והצפון דאז, אל מר ז'אק כהן, מנהל המרכז דאז, עולה כי בין התובעת לבין משרד העבודה והרווחה נחתם הסכם להפעלת המזנון בתאריך 25.7.78.

3.אין מחלוקת כי, מאז שנת 1978 לא נערך מכרז נוסף להפעלת המזנון במרכז, ו/או נחתם הסכם נוסף בין הצדדים.

4.לאור התמעטות ההכשרות המקצועיות במרכז בשנים האחרונות, החליטה הנתבעת על סגירתו בחודש מאי 2008. הודעה על כך נמסרה לתובעת בחודש 3/08.

5.בטרם סגירת המרכז הגישה התובעת, בתאריך 17.5.07, את התביעה הנוכחית למתן פסק דין הצהרתי המכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים. בתאריך 17.7.08, לאחר סגירת המרכז, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ובו כימות תביעותיה.

טענות התובעת –

6.בעניינה של התובעת מתקיימים הפן החיובי והפן השלילי במבחן ההשתלבות – התובעת מילאה פונקציה שהיוותה חלק אינטגראלי מפעולות תפעולו היומיומי של המרכז, התובעת דאגה לארוחות וכיבוד לתלמידים וסגל המורים, עבדה בימים ושעות פעילות המרכז, המזנון ממוקם בשטח של הנתבעת, הנתבעת סיפקה את הציוד הדרוש, ותעריפי המוצרים נקבעו ע"י הנתבעת.

התובעת לא ניהלה עסק עצמאי משלה, התובעת לא יכלה להגדיל או להפחית את הכנסותיה באמצעות השקעה או התייעלות, הנתבעת שילמה את כל חשבונות המים, החשמל, הארנונה וניקיון המזנון.

7.התובעת נדרשה להירשם כעוסק מורשה במסגרת ההתקשרות הראשונית עימה.

8.במשך 30 שנות עבודתה לא נחתם עם התובעת הסכם כלשהו, למעט ההתקשרות הראשונית.

9.התובעת הייתה תלויה כלכלית בנתבעת, שהייתה מקור פרנסתה היחיד והכנסותיה היו בקשר ישיר למספר הקורסים וההשתלמויות שהתנהלו במרכז.

10.התובעת עבדה בשעות שהוכתבו לה ע"י מנהלי המרכז, הנתבעת קבעה מהו האוכל שיוגש במזנון ואת התעריפים.

11.התובעת נעדרה מעבודתה בהתאם לנהלים ודרישות הנתבעת במועדים בהם לא התקיימו קורסים, ונדרשה להודיע מראש לנתבעת על היעדרויותיה מחמת מחלה או כל סיבה אחרת.

12.התובעת עבדה בעצמה במזנון והשתתפה בטיולים שנערכו לעובדי הנתבעת.

13.מאחר ואין בשירות המדינה עובדי מזנון, יש להקביל את תפקיד התובעת לתפקיד רכז מזנון ששכרו עומד על שכר המינימום. נכון למועד סיום עבודתה של התובעת בחודש 5/08, עמד שכר המינימום על סך של 3,710.18 ₪.

14.אשר על כן, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד והתובעת זכאית לסכומים המפורטים להלן -

א. הפרשי שכר עבודה בסך של 187,278.21 ₪.