לרמן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה שהגישו העותרים "להבהרת פסק הדין ולחילופין בקשה לתיקון השמטה מקרית בפסק הדין".

2.ביום 15.1.13 ניתן על ידי פסק דין בעתירה זו המדבר בעד עצמו (להלן: "פסק הדין").

3.ביום 24.2.13, 40 ימים לאחר מתן פסק הדין, הגישו העותרים בקשה, היא הבקשה נשוא החלטה זו, בה ביקשו להבהיר את פסק הדין ולחילופין לתקן השמטה מקרית בו.

4.המשיבים הגישו תגובות והעותרים הגישו תשובה לתגובות, והחלטה זו דנה, כאמור, בבקשה להבהרת פסק הדין ולחילופין לתיקון השמטה מקרית.

5.לאחר שעיינתי בפסק הדין, בבקשה, בתגובות ובתשובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.המשיבים ו/או מי מהם טוענים כי אין מקום להליך של הבהרת פסק דין אלא במסגרת סעיף 12 לחוק ההוצל"פ.

לאור התוצאה אליה הגעתי אין צורך לדון בטענה זו.

יחד עם זה, עמדתי העקרונית היא כי עניין זה נתון לסמכותו הטבועה של בית המשפט, במקרים נדירים, נכונים וראויים.

7.עיון בבקשת העותרים מעיד כי טענותיהם העיקריות בעניין הבהרת פסק הדין, אם לא כולן, הן טענות כנגד התנהלות המשיבים ו/או מי מהם, לרבות "ניסיון המשיבה 1 והיזם לעקוף את הוראות פסק הדין" (עמ' 4 לבקשה).

טענות אלה אין מקומן במסגרת בקשה להבהרת פסק דין שכן אין הן טענות כנגד אי בהירותו של פסק הדין.

8.פסק הדין הוא ברור בעניינים הנטענים ע"י העותרים בבקשה להבהרה, ואם יש לעותרים טענות כנגד התנהלות המשיבים ו/או מי מהם, מקומן של טענות אלה איננו במסגרת הבהרת פסק הדין.

9.העותרים מבקשים, לחילופין, לתקן את פסק הדין בגין השמטה מקרית.

העותרים הגישו את הבקשה 40 ימים לאחר מתן פסק הדין, כאשר עליהם היה לעשות כן תוך 21 ימים, ומשום כך דין הבקשה להידחות.

10.העותרים מבקשים להאריך את המועד להגשת הבקשה אולם לא מצאתי שום נימוק של ממש בטיעוניהם המצדיק את הארכת המועד.

העותרים טוענים כי איחרו בהגשת הבקשה מאחר ורק ביום 14.2.13, כחודש לאחר מתן פסק הדין, הוציאה משיבה 1 הזמנות לדיון בהתנגדויות, הזימון הומצא להם רק ביום 18.2.13 ורק אז, כשהופתעו למקרא הזימונים שקיבלו, הבינו כי כוונת המשיבים ו/או מי מהם לחזור ולדון בתוכניות ולכן פנו בבקשה.

11.לא מצאתי לקבל את טיעוני אלה כנימוק להארכת המועד להגשת הבקשה לתיקון פסק הדין.

פסק הדין ניתן ביום 15.1.13, העותרים היו ערים היטב למשמעות האופרטיבית של פסק הדין ולסעיף 48 שבו, אשר לא כלל, לטענתם, את מלוא הסעדים שהתבקשו וגם לא החלטה לביטול התוכניות.

אם סברו העותרים כי נפלו פגמים כה מהותיים בפסק הדין, היה עליהם לפנות בהקדם לבית המשפט להבהרה ו/או לפסק הדין.

12.גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.