לריאונוב סבטלנה נ' עמר רפי ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפסילת חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, ד"ר אבנר קרב, ולחילופין, למינוי מומחה רפואי נוסף.

רקע

1.המשיבה, התובעת בתיק העיקרי, הגישה נגד המבקשים תביעה לפיצוי נזקי גוף, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

2.על-פי הנטען בכתב התביעה, התובעת נפגעה (ביום 9.5.06) בתאונת דרכים, בה היה מעורב אוטובוס נהוג על-ידי המבקש 1 והמבוטח על-ידי המבקשת 2. (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבלה המשיבה בגפה עליונה שמאלית. שאלת האחריות לתאונה ולנזקי המשיבה, אינה במחלוקת.

3.ד"ר אבנר קרב, מומחה רפואי בכירורגיה פלסטית וכירורגיה של כף היד, מונה על-ידי בית-המשפט, לבדוק את המשיבה ולחוות את דעתו גבי מצבה הרפואי ודרגת נכותה, והכל בגין התאונה. (להלן: "המומחה").

4.המומחה בדק את המשיבה וערך (ביום 8.6.06) חוות-דעת בכתב. אליבא דמומחה, נכותה הרפואית הצמיתה של המשיבה, בגין התאונה, הינה בשיעור של 64%, כדלקמן: 40% עבור הפגיעה הקשה בקבוצת השורשים של המקלעת הבריחית, לפי סעיף 31(1) א (III) שבתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (דרגת הנכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות") ו- 40% עבור פריקה שלמה של הכתף השמאלית, לפי סעיף 41(3)(ב) מותאם לתקנות. (להלן: "חוות-הדעת"). המומחה נחקר, בחקירת שתי וערב, על חוות-הדעת, וחקירתו היתה, מעמיקה, צולבת וממצה.

הבקשה

5.המבקשים טוענים, כי יש לפסול את חוות-הדעת, וזאת משני טעמים: האחד, פורמלי במהותו, ולפיו המומחה נעדר נסיון למתן חוות-דעת רפואית בתחום הכתף; והשני, מהותי, ולפיו חוות-הדעת לוקה בשגיאות עקרוניות ומהותיות.

6.אליבא דמבקשים, המומחה הינו מומחה רפואי בתחום הפלסטיקה וכף היד, והוא נעדר מומחיות רפואית בתחום הכתף. וכן, אין לו את הנסיון הנדרש על מנת לחוות דעה במקרה הנדון. המומחה חרג מתחום התמחותו הרפואית.

7.לעיצומם של דברים,טוענים המבקשים ,כי נפלו פגמים מהותיים ויורדים לשורשו של עניין בחוות-הדעת. המומחה התעלם מהרישומים שבאנמנזה הרפואית; הוא נמנע מביצוע בדיקות חיוניות לצורך קביעת הממצאים העובדתיים; הוא לא שמר על ניירות העבודה, המתעדות את תוצאות הבדיקות המהותיות שהוא ביצע; הוא מעיד על תוצאות הבדיקות מהזיכרון, חרף העובדה, כי עברו למעלה משנתיים ממועד הבדיקה וכיוצא באלה.

התגובה

8.המשיבה מתנגדת לבקשה. לגישתה, מהימנותו האישית ואמינותו המקצועית של המומחה אינן מוטלות בספק, ונסיונם של המבקשים להטיל דופי במומחה, אינו צליח כלל. המדובר במומחה רפואי מקצועי ובעל נסיון רב. הוא לא חרג מסמכותו . המבקשים לא השיגו על מינויו, בטרם מתן חוות-הדעת.

9.וכן, מדובר בחוות-דעת מהימנה. אין בידי המבקשים חוות-דעת אחרת מהימנה לסתור. בחוות-הדעת, לא נפלה שגגה כלשהי. התשתית העובדתית שבבסיס חוות-הדעת, מהימנה. וכן, התשתית המקצועית מבוססת היטב. המומחה הפעיל שיקול דעת מקצועי ועצמאי, כמתחייב. בשים לב לדין שלעניין, אין כל מקום לפסילת חוות-הדעת.

דיון

10.דין הבקשה להתקבל בחלקה. אודה ולא אבוש, כי לאחר עיון בחוות-הדעת ולאחר חקירתו של המומחה, ועל-פי התרשמותי הישירה ממנו, אין ביכולתי להכריע בתביעה על סמך חוות-הדעת. בלבי, נותרו ספקות, באשר לאומדן נכותה הרפואית היציבה של המשיבה בגין התאונה בהסתמך על חוות-הדעת ועל חקירתו של המומחה. ראשית, המומחה לא שמר על "ניירות העבודה" ,המתעדות את הבדיקות החיוניות ותוצאותיהן שהוא עשה לשם עריכת חוות-הדעת, על-מנת שבית-המשפט יעקוב אחרי הליכי קביעת הממצאים העובדתיים והסקת המסקנות הנגזרות מהתשתית הרפואית העובדתית שבבסיס חוות-הדעת, ואף להיות שותף להליכים אלה. לענין זה, הודה המומחה, כי "אני לא שומר ממצאי הבדיקה, לאחר שאני לוקח מדף ממצאי הבדיקה ומכניס לחוות-הדעת אני לא שומר עליו... אחרי שאני גומר את חוות-הדעת, אני זורק ניירות העבודה" (עמ' 21, ש' 30-28).

11.שנית ולמרבה הצער, המומחה לא ביצע מספר בדיקות הכרחיות ומהותיות לצורך קביעת התשתית המדעית - מקצועית שבבסיס חוות-דעת מהימנה, וחוות-הדעת אינה מתעדת את מכלול הבדיקות שנעשו על-ידו לצורך זה. המעיין יעיין והמשווה ישווה. ויודגש: קיים הכרח בביצוע בדיקות מסוימות, במטרה לנטרל כל חשש סביר למניפולציה מצד הנבדק. בדיקה קלינית דרך מישוש היא כשלעצמה, אין בה די. לענייננו - שלנו, קביעתו של המומחה, כי "אני הגעתי למסקנה שלי כי הכתף פרוקה במלואה, על סמך בדיקת מישוש שלי ועל סמך בדיקה אקטיבית וצילום של התובעת" (עמ' 22, ש' 18-17), עם כל הכבוד, אינה משכנעת ואינה מהווה תשתית מדעית מקצועית הכרחית ומספקת בהליך הסקת המסקנות האמיתיות והמהימנות.

12.שלישית, בחוות-הדעת, הסתמך המומחה, בין היתר, על בדיקת EMG שבוצעה (ביום 17.12.06) למשיבה (נ/8). דא עקא, שבמהלך חקירתו שתי וערב, העיד המומחה, באופן מפתיע, כי הוא מסכים עם הממצאים העובדתיים אשר נקבעו בבדיקה דנן , אך אינו מסכים עם מסקנותיו של עורך הבדיקה, ד"ר סלובציאנסקי (עמ' 27, ש' 23-18), וזאת כאשר בחוות-הדעת אין הסתייגות כלשהי, לא לממצאים העובדתיים ולא למסקנותיו של הבודק האמור.

13.לא מצאתי ממש בטענותיהם של המבקשים בכל הקשור למהימנותו האישית ולאמינות המקצועית של המומחה, ודין טענות אלה להידחות.

14.התוצאה היא, כי אני נעתר לבקשה באופן חלקי, במובן זה, שיש מקום למינוי מומחה רפואי נוסף. כך אעשה ,בהחלטה נפרדת.