לרוס נ' מנשה

החלטה

לפני בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

הצו ניתן במעמד צד אחד בלבד ביום 28.7.10. דיון במעמד הצדדים נקבע להיום.

בישיבת היום התייצבו המשיב ובא כוחו ואף הוגשה תגובה מסודרת כדין.

עמדת המבקשת:

המבקשת טענה כי המשיב מטריד ומאיים עליה באופן המצדיק מתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב-2001.

לאור זאת עתרה, לאסור על המשיב להתקרב מרחק 200 מטר מכתובת עיסקה במרכז שוסטר, רח' אבא אחימאיר 23, רמת אביב ג', וכן לכתובת מגוריה ברח' ברלין 8, רמת-אביב ג'.

המבקשת טענה, כי עקב הטרדות קודמות של המשיב היא נאלצה לפנות לעזרת משטרת ישראל והמשיב הורחק על ידם מספר פעמים למשך מספר ימים, 15 יום ממקום העסק ו- 30 יום מקרבתה בכלל, החל מיום 8.7.10.

התנהגותו של המשיב כלפי המבקשת הינה מאיימת וכפי שנטען במהלך הדיון, המשיב אף מתיישב באזור עיסקה של המבקשת עם שלטים המתריעים: "סימה לרוס פישר שקרנית גזלנית החזירי לנו את הכסף! מקומך לא בשוסטר!!! ".

הוצגו תמונות של השלטים, בחלקן ניתן לראות את המשיב.

עוד נטען, כי המשיב נכנס או שולח אנשים למקום עיסקה של המבקשת ויוצר שם מהומה ואנדרלמוסיה.

אף במישור זה הגישה המבקשת התמונות.

עמדת המשיב:

מנגד, טען המשיב, כי מדובר בבקשה כוזבת שרקעה סכסוך עיסקי.

המשיב הסביר, כי הוא מנהל עסק בשם: "גל רמונט" שמטרתו בנייה ושיפוצים הממוקם ברח' אבא אחימאיר 29, רמת אביב.

עסקה של המבקשת, גב' לרוס-פישר, מצוי ברח' אבא אחימאיר 23, רמת אביב.

לטענת המשיב בתגובתו שהוגשה היום במהלך הדיון ובתצהירו מיום 3/8/10, המבקשת והוא כרתו ביניהם הסכם עסקי כי לפיו יקימו במשותף ספא בקומת המרתף בבניין ברחוב אחימאיר 23 ת"א. לטענת המשיב בסעיף 5 לתצהירו, הוא השקיע כספים בפרויקט ושותף בו לכל דבר ועניין. ברם, לטענתו, המבקשת ניצלה את מעמדה כשוכרת של הנכס על מנת לקפח אותו מכל השקעותיו.

המשיב אינו מכחיש כי אחז שלטים מול כתובת עסקה של המבקשת, אולם לטענתו היה בכך משום הבעת מחאה שקטה, המותרת על פי חוק ולא מעבר לכך. לדבריו אין ממש בטענותיה בדבר איומים והטרדות. אשר לטענה כי שלח אנשים לחולל אנדרלמוסיה במקום עסקה של המבקשת, מכחיש המשיב טענות אלה מכל וכל.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את טעוני הצדדים בישיבת היום, מסקנתי היא כי מדובר בסכסוך עסקי גרידא.