לרוס נ' גורן ואח'

פסק דין

אין מחלוקת כי רכבו של הנתבע מס' 1 פגע מאחור ברכבו של התובע וכי האחריות לגרימת התאונה מוטלת על כתפיו של נתבע מס' 1.

בפני חוות דעת שמאי המתארת את הנזקים בצורה מפורטת. חוות דעת השמאי מלווה בצילומים.

אם הנזק מוכחש, היו אמורים הנתבעים להגיש חוות דעת נגדית כיצד היה על התובע להקטין את נזקו. חוות דעת כזו לא הוגשה מעולם. לא קיבלתי את הטענה כי בהצבעה ובהבל פה מצביעים על מקום חלודה כביכול מתאונה קודמת וכי התאונה הקודמת צריכה להשפיע כביכול על התאונה הנדונה.

בהחלט יתכן, וזה קורה בתאונות רבות מאוד, שלרכב הפוגע לא נגרם נזק כלשהו ואילו לרכב הנפגע נגרם נזק משמעותי.

סירוב הנתבעים לשלם את נזקו של התובע עד כדי גרירתו לבית משפט ועד כדי אי הסכמה להגיע אפילו לפשרה, אין לה הצדקה כלשהי. גרירת התובע לשווא היא מעשה שלא יעשה והיא קניית סיכונים על חשבון התובע.

נתבעת מס' 2 היא חברת ביטוח. חברות הביטוח הן חברות מקצועיות, יש להן שמאים משלהן ולמרות זאת חוות דעת נגדית או אפילו עדות פשוטה לא הובאה בפני לחזק את טענתם שיש להוריד מסכום התביעה בגין פגיעות קודמות כביכול.

לפיכך, לאחר ששקלתי, יש לקבל את מלוא התביעה.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 2,750 ₪ הנזק על פי חוות דעת השמאי + שכר טרחת השמאי בסך 700 ₪. כן אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובע בגין טרדה ובזבוז זמן סך של 500 ₪. לסכום זה יש להוסיף את אגרת בית משפט בסך 50 ₪ ובסך הכל ישלמו הנתבעים לתובע 4,000 ₪ לכיסוי סופי ומלא של התביעה.

סכום זה ישולם תוך 30 יום.

לא ישולם הסכום במועד ישא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות לבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום ג' תמוז תשע"א, 05/07/2011 במעמד הנוכחים.

רות זוכוביצקי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: