לרון נ' שמשון ואח'

פסק דין

(לפי סעיף 79 א(א)

בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בנוגע לטיפול שיניים שהתובע סיפק לנתבעת 2 עפ"י בקשתו של נתבע 1, אשר הבטיח לשלם בגין הטיפול.

התובע טוען שבסופו של הטיפול, הנתבעים ביחד ולחוד, נשארים חייבים לו 3,860 ₪.

הנתבעים, בכתב התביעה שכנגד טוענים שהטיפול של התובע היה רשלני, והנתבעת 2 נאלצה לגשת לרופא אחר אשר גבה ממנה 300 ₪ להשלמת הטיפול. בנוסף, הנתבעת 2 טוענת שבמהלך הטיפול הרשלני של התובע, הוא הוציא מפיה כתר בניגוד לרצונה, והיא עותרת לקבלת 1,900 ₪ שהיא שילמה עבור הכתר בזמנו.

הנתבעים עותרים להפסד ימי עבודה ותשלום הוצאות משפט בסך 1,200 ₪, ובסה"כ 3,400 ₪.

בתחילת הדיון, עפ"י המלצת ביהמ"ש הסכימו הצדדים שביהמ"ש יתן פסק דין בדרך של פשרה עפ"י סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט, וזאת לאחר שביהמ"ש יתן לכל בעל דין להשמיע טענותיו.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכים הרבים שהוגשו לי, החלטתי לפסוק בדרך של פשרה כדלקמן:

1.על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3,000 ₪, ללא צו להוצאות.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, ואם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2.אין על התובע לשלם לנתבעים כל סכום בגין התביעה שכנגד.

ניתן היום, כ' אלול תש"ע, 30 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.