לקאו נ' אמפייר ישראל ב.י. בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע עבד כמאבטח במסעדת "ספגטים" בירושלים מיום 1.10.06 ועד ליום 10.6.10. בין הצדדים שנויה מחלוקת בשאלה כיצד נסתיימו יחסי העבודה ביניהם - האם התובע פוטר או התפטר, וכן באשר לזכאותו לתשלום זכויות שונות אשר פורטו בכתב התביעה, ולשיעורי התשלומים.

2.הנתבעת 2

נדון תחילה במחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בשאלה האם עבד התובע אצל 3 הנתבעות. מוסכם כי מיום 1.5.07 ואילך עבד התובע אצל הנתבעת 1 (תלוש שכר לחודש 5/07- נספח א לתצהיר התובע). הנתבעות טוענות כי עד ליום 1.5.07 עבד התובע אצל נתבעת 3, וכי מעולם לא עבד אצל הנתבעת 2, שכן היא אינה פעילה משנת 1994, ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה. הנתבעות 1 ו-3 הדגישו כי ישלמו את הסכומים שייפסקו לטובת התובע גם בגין תקופה זו.

התובע טען מנגד כי אין בידיו את תלושי השכר עבור התקופה שמ-01.10.06 ועד 30.4.07. ולפיכך אין באפשרותו לדעת מי היתה מעבידתו - האם נתבעת 2 או 3.

3.לאחר שעיינו בחומר הראיות שהוצג לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את טענת הנתבעות. אישור מטעם רו"ח, שהציגו הנתבעות מעלה כי הנתבעת 2 לא היתה פעילה בין השנים 1994-2011 (נספח 1 לתצהיר מר דרור ניסים, מנהל העבודה אצל הנתבעת 1, להלן - מר ניסים). כמו כן טופס 106 לשנים 2006-2007 מצביע על כך שהתובע עבד אצל נתבעת 3 (נספח 2 לתצהיר מר ניסים). כך עולה גם מתצהירו של מר ניסים (סעיף 3). לא עלה בידי התובע לסתור טענה זו. על כן התביעה נגד נתבעת 2 נדחית בשל היעדר יריבות.

4.האם התובע פוטר או התפטר?

התובע עבד אצל נתבעות 1 ו-3 (להלן- הנתבעות) מיום 1.10.06 ועד ליום 10.6.10. בחודש מאי 2010 נדרש התובע להשתתף בקורס "מאבטח עסקים ברישוי - חמוש". לאחר ששב מן הקורס זה, נתגלעה מחלוקת בינו לבין מר ניסים. התובע טוען כי הנתבעות דרשו ממנו לשלם עבור הקורס, ומשסירב פוטר.

מנגד טוענות הנתבעות כי מלכתחילה נאמר לתובע כי עליו לשאת במחצית התשלום עבור הקורס, משום שהתעודה הניתנת עם סיומו הינה האישית, וכי אם יעבוד במשך שנה לאחר הקורס, יוחזר לו הסכום ששילם. לטענת הנתבעות בשובו מהקורס התכחש התובע לסיכום האמור ואף דרש העלאה בשכר. הנתבעות סרבו, ולפיכך התפטר התובע.

5.אין מחלוקת כי בסופו של יום הנתבעות הן שנשאו בתשלום הקורס (ע' 11 ש' 19-23), כי התובע נדרש לשלם עבור מחצית הקורס וסירב, וכי בשל מחלוקת זו נסתיימו יחסי העובדה בין הצדדים (סעיף 4 לתצהירו של מר ניסים, עדות התובע ע' 8 ש' 19-23, סעיף 8 לסיכומי התובע). נשאלת, אם כן, השאלה האם רשאיות נתבעות לדרוש מעובדיה לשאת בתשלום מחצית קורס הכשרה?

התשובה לשאלה זו טמונה בהוראות צו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.09 (להלן - צו ההרחבה). הקובע בסעיף 18 שבו כי:

"18. מטווחים, השתלמויות, רענון ירי

18.1 השתתפות העובד במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד.

18.2 המעסיק יישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד עבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.

18.3 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון תחשב כתקופת עבודה לכל דבר.

18.4 מאחר שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעת עבודה אחת, בתוספת הוצאות נסיעה.

18.5 השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות מקצועית ו/או רענון ירי תחשב כשעת עבודה לכל דבר ועניין וישולם לעובד שכר מלא בהתאם להוראות צו זה, בתוספת התוספות המפורטות בצו ובכלל זה הוצאות נסיעה" (ההדגשה הוספה - ד.פ.).

6.הקורס שהתובע השתתף בו הינו בגדר "השתלמות מקצועית" כאמור בסעיף 18.1 לצו ההרחבה. על כן הנתבעות אינן רשאיות לדרוש מן העובדים להשתתף בעלות הקורס. כמו כן על פי הוראות סעיף 30 לצו ההרחבה, המעביד אינו רשאי לקזז את עלות הקורס משכר העובד (וראו גם: דמ"ש 57859-10-10 דניאל לנדאו נ' בן בטחון (1989) בע"מ, ניתן ביום 18.3.12); דמש (אזורי ת"א) 15563/09/10 יקטרינה בנימינוב , איתי קידר נגד מוקד מודיעין אזרחי בע"מ, ניתן ביום 5.6.2012).

נוכח האמור, סירובו של התובע לשאת בעלות מחצית הקורס בסך של כ- 1,734 ₪ (סעיף 13 לתצהיר מר ניסים) המהווה כמחצית שכרו על פי תלושי השכר, מוצדקת. עם זאת, קביעתנו זו אינה פוטרת אותנו ממתן החלטה בשאלה האם פוטר התובע או התפטר.

7.לאחר שבחנו את חומר הראיות שהוצג לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעת. ראשית מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי האמת אינה נר לרגלי התובע, ועל כן אין להאמין לגרסתו כי פוטר. התובע העלה טענות שונות בתצהירו שנזנחו בעדותו ובסיכומיו. כך למשל הצהיר התובע לאחר שנתיים הפחיתו הנתבעות את שעות עבודתו משמונה שעות לשבע שעות ביום (סעיף 4 לתצהירו). ואולם בעדותו הדגיש התובע כי לאורך כל תקופת עבודתו עבד 12 שעות במשמרת (ע' 11 ש' 25). כך גם באשר לטענה כי חזר בתשובה, ואולם חרף בקשתו הנתבעות לא הסכימו לוותר לו על עבודה בשבת (סעיף 4 לתצהירו). כמו כן התברר במהלך עדותו כי התובע ביקש כי חלק משכרו ישולם לו "בשחור" בשל ההליך שהתנהל בעניין גירושיו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (ע' 8 ש' 2-3, ע' 9 ש' 19-23).