לפיצקי נ' ברג (גולדנברג)

פסק דין

התובעת נענתה למודעה בעיתון המציעה הלוואה למי שזקוק לה באמצעות חברה בסכום של 200,000 ₪. לטענת התובעת היא נדרשה על ידי אותו גורם טלפוני עלום לשלם 1,450 ₪ לבנק הדואר על מנת שסכום זה ישמש כביטוח. כנגד התשלום אמור היה להגיע נציג של החברה לביתה של התובעת ולהמציא לה את סכום ההלוואה. מסתבר שאיש מטעמה של אותה חברה לא הגיע לביתה של התובעת ובמקום זאת התבקשה להוסיף ולשלם סכום נוסף של 985 ₪ עבור טפול וניירת. שוב הובטח לתובעת כי נציג של החברה יגיע אליה וימסור לה את סכום ההלוואה אך במקום זאת משהתקשרה לברר פשר המחדל התבקשה לשלם 697 ₪ כתוספת בטוח ועוד תשלום של 597 ₪. רק לאחר בצוע 4 תשלומים הבינה סוף סוף התובעת כי יש לה עסק עם נוכלים והגישה תלונה במשטרה. מעללי אותה חברה ו/או העומדים בראשה ו/או הקשורים ו/או המנהלים שלה מוכרים למשטרה אך האחרונה טרם הצליחה להניח את ידה עליהם בין אם מחמת שעזבו את ישראל ובין אם מחמת שירדו למחתרת ואיש אינו יודע איפה הם.

הנתבעת עבדה בשירותה של החברה ומסתבר כי היא הייתה אך שיחה שמפקידה כספים שהמציאו לה המנהלים וכן הם עשו שימוש במספר הטלפון שלה על מנת לקלוט שיחות טלפוניות של ה"לווים" המבקשים דבר מה מאותה חברה.

בישיבת יום 7.5.12 הופיעה הנתבעת וטענה כי חרף הסבריה לתובעת שאין לה כל קשר עם החברה כיום, וכי גם בעבר לא זכתה לראות פנים אל פנים את המנהלים, גם היא אחת מקורבנות אותה חברה שכן תשלומים שהגיעו לה כשכר עבודה לא שולמו לה עד היום.

יתרה מזו, הנתבעת הציגה העתק של פס"ד שניתן בעניינה של לווה אחרת שהוגשה נגדה ובו החלטה של בימ"ש שלום בתל אביב הדוחה את התביעה נגדה, שכן אין היא הכתובת המתאימה לתביעות אלו. אין יריבות אישית בינה לבין התובעת ומשכך עותרת הנתבעת כי גם תביעה זו שלפני תדחה כפי שנדחתה התביעה בביהמ"ש בתל אביב.

התובעת עומדת על דעתה שיש לחייב את הנתבעת שכן היה עליה להתריע ולהזהיר את הפונים אליה שמדובר בחבורת נוכלים ואם היא הייתה עושה דברם חובה עליה לשלם על פי תוצאות מעשיה ו/או מחדליה ביחס לתובעת.

במחלוקת זו שבין הצדדים דעתי כדעתה של הנתבעת. לא הוצגה שום הוכחה מצדה של התובעת שחובת הראיה עליה כי הנתבעת קשרה קשר פסול כלשהו כנגדה ו/או העדיפה את זכויותיה הכספיות של החברה באופן לא ראוי.

תסכולה של התובעת מובן שכן היא שילמה סכומי כסף המסתכמים באלפי שקלים, כאשר מדובר במי שאיננו אלא נוכל מקצועי. אולם בין עובדה זו ובין חיובה של הנתבעת רב המרחק.

אשר על כן אני מקבל את עמדתה הבסיסית של הנתבעת ומורה כי התביעה שהוגשה נגדה תדחה.

בנסיבות העניין כפי שהגעתי אליו אינני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו שלו.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: