לפידות נ' פירסטטר

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת התובע לביטול ההחלטה שניתנה ביום 7.11.13 בהעדר התייצבותו לדיון, בתגובה ובתשובה לה, החלטתי לדחות את הבקשה.

ביום 7.11.13 התקיים דיון בהתנגדות שהגיש הנתבע. הנתבע התייצב לדיון בלווית בא כוחו. התובע לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין.

טוען התובע בבקשה כי לא התייצב בשל סיבות רפואיות ואחרות. מעבר לכך כי לא צורפה כל אסמכתא המעידה על הנטען, הרי שלא ניתן כל הסבר מדוע לא הגיש התובע, אשר היה מודע למועד הדיון, בקשה מבעוד מועד לדחיית מועד הדיון ובכך היה חוסך את התייצבות המבקש ובא כוחו.

מאחר ובהחלטתי מיום 7.11.13 ניתנה רשות להתגונן לנתבע, איני סבורה כי יש מקום לבטל ההחלטה לגופה. מעבר לכך כי בפי הנתבע גרסה הראויה להתברר הרי שממילא אין במתן הרשות להתגונן כדי לחסום התובע מלהוכיח את תביעתו.

בשים לב לכך כי התובע לא התייצב לדיון על אף זומן ומנגד התייצב הנתבע לדיון עם בא כוחו איני סבורה כי ישנה הצדקה אף לביטול החיוב בהוצאות.

אין ממש בטענת התובע כי ההחלטה על ההוצאות אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם ההחלטה המורה על תשלום הפרש האגרה וכי ביהמ"ש הוציא תחת ידיו שתי החלטות סותרות.

בהחלטה מיום 7.11.13 הועבר התיק להליך של סדר דין מהיר והתובע חויב בהוצאות בגין אי התייצבותו לדיון. בשל העברת התיק להליך של סדר דין מהיר חלה על התובע חובת תשלום הפרש האגרה ומשכך, הוציאה המזכירות הודעת דרישה לתובע לתשלום הפרש האגרה תוך הפנייתו להחלטה השיפוטית מיום 7.11.13.

ברי כי ההחלטה על תשלום הפרש האגרה יצאה רק לאחר מועד הדיון, קבלת ההתנגדות והעברת התיק להליך של סדר דין מהיר. טענת התובע כי קיבל לידיו שתי החלטות סותרות ומשכך, לא התייצב לדיון, אינה עולה בקנה אחד עם רישומי התיק והגיונם של הדברים ואף סותרת את טענות התובע עצמו.

נוכח האמור לעיל, החלטתי מיום 7.11.13 נותרת על כנה.

יחד עם זאת, ובשים לב לכך כי ניתנה רשות להתגונן לנתבע ולאור מצבו הרפואי הנטען של התובע, ולפנים משורת הדין, מצאתי להפחית ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 7.11.13 ולהעמידם על סך של 1,200 ש"ח.

להמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: