לפידות נ' בריזל

החלטה

המבקש הגיש בקשה לביטול פס"ד, ובקשה להארכת המועד שעיקר טענתו הינה שפסה"ד לא ניתן כנגדו וכי שמו הוסף בכתב יד להחלטה שניתנה ביום 1.9.1997 ואשר נתנה תוקף של פס"ד להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים במועד הדיון שנערך ע"י כב" השופטת שיצר.

לאחר חקירת המבקש על תצהירו הובהר כי אכן המבקש נכח בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובו ניתן פסה"ד נשוא תיק זה ואף היה מיוצג בידי עו"ד.

מכאן ברור הוא כי המבקש ידע וקיבל את פסה"ד במעמד הדיון, על כן לא נפל כל פגם בהמצאת פסה"ד למבקש ואין כל עילה לביטולו מחובת הצדק.

הדברים נכונים אף ביחס לסמכותו של ביהמ"ש לביטולו של פסה"ד לפי שיקול דעת, שכן כאמור לעיל, המבקש היה מיוצג בדיון ונכח בו בעצמו וכפי שאף הועלה במהלך הדיון שבפניי מלכתחילה לא היה מקום להגשת הבקשה לביטול פסה"ד.

בהמלצת ביהמ"ש הסכים ב"כ המבקש למשוך את הבקשה לביטול פסה"ד, לאחר שהובהר כי בנסיבות העניין אין זו הדרך המשפטית לתקוף את פסה"ד, כאשר טענת המבקש הינה כי שמו הוסף בכתב יד לאחר הדיון ועל כן לא היה מקום לפתוח בהליכי הוצל"פ כנגדו.

אכן לא היה מקום להגיש את הבקשה לביטול פסה"ד, שכן אין כל עילה לביטול פסה"ד שניתן כדין ובמעמד הצדדים ולמעשה קיימת מחלוקת משפטית בין הצדדים ו/או ביחס לפרשנות של פסה"ד, אשר נראה כי מקומה הוא בלשכת ההוצל"פ, לפי סמכותו של רשם ההוצל"פ הדן בתיק ההוצל"פ.

רשם ההוצל"פ רשאי לדון בבקשה לביטול החייב ולסגירת התיק כנגדו ואף לבקש הבהרה של ביהמ"ש בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצל"פ, באשר לפרשנות של פסה"ד.

ב"כ המבקש רשאי לנקוט בכל הליך חוקי בכדי להעלות את טענותיו של המבקש, כפי שהועלו במסגרת ובכל דרך אחרת וכדין.

מכאן, שמצאתי לנכון,בנסיבות העניין, להורות על מחיקת הבקשה.

נוכח ההליכים שהתקיימו עד כה, הנני מחייב את המבקש בהוצאות בסך של 700 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"א, 28/04/2011 במעמד הנוכחים.

אריה ביטון, רשם

הוקלד על ידי: מגי יחזקאל שייקביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: