לפידור נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה בגין תוספת דחיית פרישה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע, יליד 7/8/41, מקבל קצבת זקנה מהנתבע החל מחודש אוגוסט 2011.

2.התובע הגיע לגיל פרישה בחודש דצמבר 2007.

3.התובע, שהינו עורך דין במקצועו ובעל משרד עורכי דין, לא תבע קצבת זקנה לתקופה מחודש דצמבר 2007 ועד לחודש אוגוסט 2011, המועד בו מלאו לתובע 70 שנה, מאחר והמשיך לעבוד במקצועו והכנסתו עלתה על הסכום המקסימלי המותר על פי החוק.

4.התובע החל לקבל קצבת זקנה החל מחודש ספטמבר 2011.

5.עקב דחיית הפרישה זכאי התובע לקבל מהנתבע תוספת דחיית פרישה.

6.הנתבע חישב את התוספת עבור דחיית הפרישה לפי 5% לשנה ובסך הכל 15% בגין שלוש שנים בלבד, ולא חישב את שמונת החודשים שעבד התובע במהלך שנת 2011 וזאת בהסתמך על סעיף 249 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

מכאן התביעה לבית הדין.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

7.סעיף 249 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"249.תוספת דחיית קצבה

א.מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.

ב.מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לעניין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.

ג.על אף האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה כאמור בסעיף 245".

8.התובע טוען, כי יש לפרש את החוק על פי תכלית החקיקה, שהינה סוציאלית, ולכן יש להעניק לפורש תשלום חלקי גם בגין חלקיות שנה, בהתאם לתקופת העבודה בפועל. לכן הוא זכאי לקבל מהנתבע תוספת פרישה בשיעור של 18.33% ולא 15% בלבד.

לטענת ב"כ הנתבע, סעיף 249(ב) לחוק קובע מפורש כי רק בגין תשעה חודשי עבודה לפחות בשנה מסוימת זכאי הפורש לקבל מהנתבע תוספת של 5%, בעוד שעבור פחות מתשעה חודשי עבודה לא זכאי הפורש לתוספת כלשהי.

9.בסעיף 249(א) נקבע במפורש כי הקצבה תוגדל ב-5% בלבד לכל שנה שבה היתה זכאות לפורש לקצבת זקנה, אך כאמור ההכנסה של התובע מעבודתו שללה את זכאותו לפני הגיעו לגיל 70 שנה. המחוקק לא התייחס בלשון החוק לחלקיות שנה אלא רק לשנה שלמה.

10.סעיף 249(ב) בא להיטיב עם הפורש ואם עבד בשנה מסוימת רק תשעה חודשים זה ייחשב לו כאילו עבד שנה שלמה ולא חלקית. אין כאמור בסעיף התייחסות כלשהי לתקופת עבודה קצרה מתשעה חודשים, המעניקה זכות לתוספת כלשהי בגין דחיית קצבה, ולכן המחוקק לא קבע ולא התכוון לקבוע כי יש לשלם פיצוי חלקי על פי חלקיות תקופה הפחותה מתשעה חודשים.