לסרי נ' .

פסק דין

בפני תביעתו של התובע, מר נתן לסרי, שהוגשה על הסך של 25,000 ₪, לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לו, בשל גבייתם של 149 ₪, שנגבו לדידו שלא כדין, בגין התקנת תשתית אינטרנט בביתו, במסגרת עסקת "בנדל" שנקשרה בינו ובין ספקית שירותי האינטרנט 012 סמייל והנתבעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, על נספחיהם, בחקירות הצדדים בפני ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

לטענת התובע, על פי הנטען בכתב התביעה, הובטח לו, בעל-פה, בשיחות שניהל הן עם נציגי ספקית שירותי האינטרנט, 012 סמייל, והן עם נציגי הנתבעת, כי התקנת תשתית של הנתבעת בביתו, תבוצע בחינם.

לעומתו, הכחישה הנתבעת טענה זו של התובע, וטענה כי טופס סיכום מכירה, המפרט את תנאי ההתקשרות, נשלח לתובע לכתובת דואר אלקטרונית שמסר, וכי בטופס זה מצויינת במפורש עלות ההתקנה ללקוחות חדשים.

יש לציין, כי בנספח 3 לכתב ההגנה, בטופס שכותרתו "פקודת עבודה לביצוע פעולות בבית הלקוח", מופיעה חתימתו של התובע עצמו (הזהה לחתימתו על כתב ההגנה – י.ב.), וזאת בסמוך לסימון המאשר כי נמסרו לתובע מסמכים ובהם "הסכם מנוי לשירותי האינטרנט המהיר – תנאים כלליים" וכן בסמוך לסימון המאשר כי התובע קרא מסמכים אלה בקפידה.

אם כן, טענתו של התובע, בדיון, לפיה כתובת האימייל כלל אינה שלו, וכי מעולם לא קיבל את מסמכי ההתקשרות, מנוגדת למסמכים עליהם חתם.

עולה, אם כך, שטענתו של התובע הינה טענה בעל-פה כנגד מסמך בכתב, והיה עליו לבססה כדבעי באמצעות עדים מטעמו או באמצעות מסמך אחר בכתב (ראה לעניין זה י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורת תשנ"ט - 1999, עמ' 1099)

כך, למשל, יכול היה התובע לזמן לעדות את נציג חברת 012 סמייל, אשר לפי הנטען על ידו הבטיחו שההתקנה תבוצע בחינם.

התובע בחר שלא לעשות כן, ולפיכך, אין לי אלא להסיק את המסקנה המתבקשת לעניין זה, קרי - שהראייה הייתה פועלת כנגדו (ראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736).

אציין, מעבר לצריך, כי בכותרת כתב התביעה עתר התובע לפיצוי של 25,000 ₪, שכל כולו מורכב מעגמת הנפש שנטען כי נגרמה לו בשל החיוב הבלתי מוצדק, לדידו, על הסך של 149 ₪.

על פני הדברים סכום הפיצוי הנדרש מופרז בצורה קיצונית ואף מופרך.

נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הינה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי-נחת, אכזבה או אי-הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי. 
 
יפים לעניין זה הדברים הבאים:  "כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים".  (מתוך בת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ, פורסם במאגרים – ההדגשה שלי – י.ב.).

בוודאי שפיצוי בגין עגמת נפש העולה פי 167!!! על סכום הנזק הישיר הנטען הינו אבסודרי וחסר כל הגיון או סבירות.

הדברים, כאמור, מובאים מעבר לצריך, שכן ממילא לא עלה בידי התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות, את טענתו הבסיסית כי תנאי ההתקשרות עם הנתבעת היו שההתקנה בביתו תבוצע חינם אין כסף.

סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט בסך 400 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע – בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.