לסרי נ' צברי

החלטה

1. לפני התנגדות לביצוע שטר ע"ס 15,513 ₪ משוך מחשבונו של המבקש לפקודת "לסרי" מועד פרעון 4.1.2010.

2. ההתנגדות נתמכה בתצהירו של המבקש. בדיון שהתקיים היום, נחקר המבקש על תצהירו.

טענות המבקש

3. המבקש פנה אל המשיב, אשר בבעלותו מוסך, לצורך תיקון רכבו, אשר ניזוק בתאונה. כיוון שהמבקש היה זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק האמור מחברת הביטוח, הוסכם בין הצדדים כי המבקש ימסור למשיב 2 שיקים לבטחון וכי מיד לאחר שיקבל את כספי הביטוח, ישלם למשיב את התמורה המגיעה לו בגין התיקון ושני השיקים יושבו למבקש. עוד טוען המבקש כי סוכם בין הצדדים כי המשיב לא יעביר השיקים לצד ג'.

4. המבקש טוען כי מס' ימים לאחר שקיבל את הכספים מחברת הביטוח, הגיע עם הכסף במזומן למוסך המשיב על מנת לשלם. במעמד זה נמסר למבקש כי אחד מהשיקים אינו ברשות המשיב וכי נמסר לשמאי לצורך תשלום שכר טרחתו.

5. לטענת המבקש, העברת השיק לצד ג' נעשתה בניגוד להסכמת הצדדים ולפיכך סרב לשלם למשיב. המבקש ציין כי כיום מתנהל נגדו הליך בגין השיק השני, אשר הועבר לצד ג' בניגוד למוסכם.

הכרעה

6. עפ"י תקנה 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, משהועברה התנגדות לביצוע שטר לביהמ"ש, דינה של בקשת הביצוע ככתב תביעה בסדר דין מקוצר. פועל יוצא, ההתנגדות הינה בקשת רשות להתגונן.

7. הלכה היא, כי במסגרת דיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו קובע עובדות או מהימנות. על ביהמ"ש להתייחס לדברי המבקש כאמת, ולבחון האם מקימים הם הגנה טובה מפני התביעה. בשלב זה, אין לבדוק כיצד יצליח המבקש להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (ע"א 9652/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3)41).

8. עפ"י סעיף 20(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], יתכן ומסירתו של שטר היא על תנאי וכל עוד לא התקיים התנאי, אין השטר אכיף. שטר ביטחון הוא שטר שמסירתו בתנאי. הצדדים הסכימו, שהאוחז לא ידרוש את פרעונו, אלא אם יקרה אירוע מוגדר, כגון קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נמסר השטר. מאחר שהחיוב שבהתנאה חל רק על הצדדים הישירים, הרי התנאי המתלווה לשטר ביטחון הוא, כי האוחז ישמור אותו בחזקתו ולא יסחר אותו. עם היווצר הנסיבות אשר סוכמו מראש ואשר מתירות את השימוש בשטר הביטחון לשם מימוש הביטחון אשר אותו הוא נועד להבטיח, משוחרר האוחז מכל סייג בכל הנוגע לסחרותו של השטר. הטוען, כי מסירת השיק הייתה על-תנאי עליו הראיה. עליו להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראות סעיף 20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש], לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; (ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו נובעת מחזקת התמורה שבסעיף 29(א) לפקודה (ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4), 680).

9. בענייננו, כאמור, טען המבקש כי שני השיקים שנמסרו היו לבטחון לכך שהמבקש ישלם את שכרו של המשיב כשיקבל את התשלום מחברת הביטוח. אז על המשיב להשיב למבקש את שני השיקים. המבקש טען כי מיד בסמוך לקבלת הכספים מחברת הביטוח, פנה למשיב לצורך ביצוע התשלום, אולם אחד מהשיקים לא היה בידי המשיב. טענה זו הינה למעשה טענה כי לא התקיים התנאי אשר נקבע בעת מסירת השיק נשוא ההתנגדות. טענה זו מהווה טענת הגנה טובה שכן, ככל ותתברר כנכונה, יש בה כדי לאיין את העילה השטרית כנגד המבקש.

10. אשר על כן, ניתנת למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.

התובענה נוכח סכומה תתברר בסדר דין מהיר.

הצדדים יפעלו בהתאם לפרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

11. הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום, ב' אייר תשע"ב, 24 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: