לסרי נ' בר און

פסק דין

1.התביעה שבפני היא תביעה כספית בעילה חוזית, נזיקית ולפי דיני עשיית עושר ולא במשפט בגין סיוע שנתן התובע לנתבעים , במתן הלוואות לטובת כולל אברכים "כולל אוהל תורה" שפעל בירושלים , שלא הוחזרו לו ע"י מי מהנתבעים בסך של 179,226 ש"ח .

2. התביעה הוגשה גם כנגד נתבעת נוספת עמותת "אוהל כולל תורה" (להלן-"הכולל") ולאחר שניתנה לתובע רשות לתיקון כתב התביעה נמחקה הנתבעת הנוספת .

הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ובפסק דין שניתן לבקשת התובע ביום 20.3.13 הוא חויב במלוא סכום התביעה.

3.המחלוקת בין התובע לנתבע 1 (להלן-"הנתבע") נוגעת בעיקרה לשאלת הסיוע שניתן, אם הוא בגדר הלוואה כגרסת התובע או כתרומה, כנטען ע"י הנתבע ובשאלת קיומה של יריבות ועילת תביעה כנגד הנתבע בגינו.

טענות הצדדים:

4. התובע טוען כי הנתבע נושא באחריות אישית להחזר שתי הלוואות אותן הוא נתן באמצעות הנתבע וכמענה לפנייתו של הלה אליו , עבור הכולל שבראשותו של הרב יצחק עבאדי , משלא הושבו לו הכספים ע"י מי מהנתבעים או ע"י מאן שהוא מטעם הכולל.

הנתבע, עסק בגיוס כספים ותרומות עבור הכולל והיה בקשר עמו לצורך כך החל מחודש ספטמבר 2005. פועלו של הנתבע עלה יפה בהרמת תרומה ע"י התובע עבור הכולל בסך של 18,000$ בחודש נובמבר 2005 ופריסתה לתשלומים חודשיים מאותו מועד עד חודש מאי 2006 (להלן – "התרומה הראשונה") . התרומה הראשונה ניתנה לאור מצג שהציג לו הנתבע בדבר עלות שנתית להחזקת הכולל ועל דעת זאת ששני תורמים אחרים התחייבו לתת תרומה בסך של 36,000$ כל אחד.

הנתבע לא הסתפק בכך וביקש ממנו בשנת 2006 להרים תרומה נוספת באומרו כי קיים חסר בקופת הכולל לצורך הפעלת הכולל. התובע נעתר לכך באופן חלקי בהסכימו להעביר סך של 18,000 $ לכולל בתנאי שסך של 4,000 $ מתוך אותו סכום יינתן כתרומה ואילו היתרה בסך של 14,000 תינתן כהלוואה שתוחזר לו תוך זמן קצר (להלן-"ההלוואה הראשונה").

לטענת התובע, הנתבע התחייב באופן אישי להיות אחראי להחזר ההלוואה הראשונה ולראייה היפנה להודעת דואר אלקטרוני שלו אל הנתבע מיום 26/09/06 (נספח ג' לכתב התביעה ).

5.בכך לא הסתיים גיוס הכספים מהתובע כאמור בכתב התביעה ובחודש ינואר 2007 הגיע אליו פנייה נוספת של הנתבע לתמיכה בכולל. זו הפעם הוא ניאות לתת הלוואה בסך של 20,000$ לתקופה של שבוע ימים בלבד (להלן-"ההלוואה השנייה") למרות שההלוואה הראשונה טרם נפרעה ע"י הנתבעים או מי מטעמם (נספחים ד ו-ה לכתב התביעה).

ההלוואות נמסרו בשיקים לידיו של הנתבע בביקורו בביתו של התובע .

למרות התחייבותו של הנתבע לפרוע את ההלוואות לא הושב לו עד היום מלוא סכומן בסך של 34,000$ והנתבע מצדו, התכחש לאחריותו לפרוע אותן וטען בפניו במפתיע כי לא ניתנו הלוואות כי אם תרומות (נספח ז1 לכתב התביעה).

התובע הוסיף וטען כי במסגרת מסע הלחצים שהפעיל עליו הנתבע למתן תרומות לכולל, נרמז לו על ידו כי סירובו לתת תרומה יהא בו כדי להשפיע על בוררות עסקית שהתובע היה צד בה שהתנהלה בפני בורר, אשר הנתבע הוצג כעוזרו של הבורר (שטר בוררות צורף כנספח ב' לכתב התביעה).

6. מכאן התביעה להחזר מלוא כספי ההלוואות משהפר הנתבע את התחייבותו כלפיו, פעל במרמה והתעשר שלא כדין על חשבונו.

7.הנתבע מודה כי פנה אל התובע על מנת לברר אם הוא נכון לתת תרומה עבור הכולל בו הוא למד. הפנייה באה על רקע קשריו של התובע עם ראש הכולל הרב עבאדי ובהיותו התובע תלמידו המובהק של הרב וכן בשל קשרי המשפחה בין התובע לנתבע 2 , בהיותם אחים, כאשר הנתבע 2 קרובו דרך נישואין של הרב עבאדי.

8. לגרסתו של הנתבע הוא לא הציג מצג בפני התובע בנוגע להיקף התרומות שיינתנו לכולל לשנים 2005-2006 . סך של 18,000 $ שנתן התובע אינו בגדר הלוואה כטענת התובע כי אם ניתן לכולל כתרומה כך שמלוא הסכומים שתרם , כולל התרומה הראשונה, הגיעו לסך של 36,000$ . כספי התרומות, הועברו על ידו לחברה דתית ללא כוונת רווח בארה"ב שתמכה בפעילותו של הרב עבאדי (להלן-"החברה בחו"ל") ואין הוא אחראי להשבת הכספים או חלק מהם לתובע.

הנתבע הכחיש כי שימש כבורר או כי היה מעורב בבוררות העסקית שהתנהלה בפני הרב עבאדי בנוגע לסכסוך של התובע עם אלי ויינשטיין , כפי שניתן גם ללמוד מנספח ג' לכתב התביעה המתוקן.

9. הנתבע הכחיש כל קשר או מעורבות בנוגע להלוואה בסך של 20,000 $ שנתן התובע לאחיו, הנתבע 2 . לטענתו, הוא לא עודד את התובע לתת את אותה הלוואה לאחיו ולא ערב להשבתה כפי שעולה ממסמכי התובע , שצורפו לכתב התביעה (נספח ה' לכתב התביעה בהתחייבותו של הנתבע 2 לתובע).

לפיכך ביקש הנתבע כי תידחה התביעה.