לסנר נ' לסנר ואח'

החלטה

ב"כ המבקש ,הוא הנתבע 2, הגישה כעת, ביום הדיונים האחרון לפני ראש השנה, בשעה 1730, שתי בקשות – האחת, להזמנת עדים (שכניה של התובעת); והשניה, להוספת תצהיר (כאשר בגוף הבקשה נאמר שלתצהיר יצורפו גם תרשומת, צילומים וסרטי וידאו).

תכליתן של שתי הבקשות, ושל זימון העדים והגשת התצהיר והראיות הנוספות – כך לפי האמור בבקשות - היא להוכיח את המגורים המשותפים של התובעת ושל הנתבע 1 בביתם המשותף (עליו מוטל העיקול נשוא התובענה).

הבקשות הוגשו כעת, אחרי הגשת כל עדויות התביעה וההגנה, אך בטרם ישיבת ההוכחות הקבועה לעוד חודש, מיד לאחר פגרת הסוכות.

ב"כ המבקש טענה בשתי הבקשות, כי דבר קיומן של ראיות אלו ,קרי שני השכנים והתצהיר (שזהות עושהו לא נחשפה) והתרשומת (כנראה של עושה התצהיר) והצילומים וסרטי הווידאו (בהם מתועדים התובעת והגרוש שלה, הנתבע 1) – כל אלו נודעו למבקש והגיעו לידיו רק לפני ימים ספורים.

למותר לציין כי הבקשות לא נתמכו בכל תצהיר שייאמת את מועד היוודע דבר קיומן של הראיות האמורות למבקש, ואף התצהיר שהגשתו מבוקשת לא צורף.

ב"כ המבקש טוענת כי זימון העדים האמורים והגשת הראיות האמורות חיוניים לבירור האמת, וכי לא יהא בכך לפגוע בכל זכות דיונית של התובעת – משום שממילא היא היתה צריכה להגיש ראיותיה תחילה, כפי שאמנם עשתה, ולכן אין היא מושפעת מכל תוספת לראיות ההגנה, במיוחד כשהדבר נעשה בטרם ישיבת ההוכחות ובטרם החקירות הנגדיות.

דין הבקשות להידחות על הסף, אף ללא צורך בתשובה.

ראשית, מדובר בבקשות שהוגשו לאחר קדם המשפט האחרון, ובניגוד להסדר דיוני ולהצהרה לפרוטוקול, כי אין למבקש (הנתבע 2) כל חוקרים וכל עדים לבד מהמצהירה שנתנה כבר שני תצהירים שבתיק.

אמת, ראיות שמתגלות אחרי קדם המשפט האחרון, ואשר הינן רלבנטיות לאחת הסוגיות שבמחלוקת, יכולות להוות טעם מיוחד לשנות ממה שנקבע בקדם המשפט האחרון. אך בענייננו אין כל תצהיר תומך בטענה עובדתית זו, שהראיות נודעו למבקש רק כעת.

שנית, על פני הדברים נראה כי מדובר בראיות שמקורן בחוקרים (אף שלא נאמר כך במפורש, אך צילומים וסרטי וידאו אינם נעשים בידי פקיד השומה כי אם בידי חוקרים) – אך בדיון האחרון ביולי שנה זו הצהירה ב"כ המבקש שאין לה חוקרים! ואם כך הוא, ואם אמנם מדובר ב"מידע חדש", הרי שהמבקש יזם את העסקתם של החוקרים בחודשיים שחלפו מאז אותו קדם משפט אחרון, ובניגוד להצהרה שניתנה בו - ואין לתת למבקש לצאת נשכר מהפרת הצהרותיו.

שלישית ועיקר, ובהנחה ש"המידע" בדבר מגורים משותפים של התובעת והנתבע 1 הוא אמנם מידע "חדש ועדכני" כפי הנטען בבקשות – הרי שאין הוא רלבנטי לפלוגתאות שהוגדרו בקדם המשפט האחרון. שם דובר על טענה של הסדר ממון למראית עין משום שבני הזוג שבו לחיות יחדיו – אך כל זאת בשנת 2004, עת אושר ההסדר ונחתם הגט ובני הזוג התגרשו, ועת הוטל העיקול, או בסמוך לאחר מכן. אגב, גם בני הזוג הגרושים, התובעת והנתבע 1, אישרו כי עשו נסיון לשוב לחיים משותפים, ואף נולדה להם בת משותפת בשלהי 2005. אך בין אם היו הגירושין והסדר הממון למראית עין ובין אם לאו, וענין זה יתברר במשפט – הכל יהיה לפי הנעשה בעת ההיא או בסמוך לאחריה, ולא לפי החזרה הנטענת לחיים משותפים כיום, בשנת 2011, שש שנים לאחר מכן! וזאת לראות, כי הסכסוך נשוא התובענה בין התובעת למבקש מתנהל כבר כמה שנים, והמבקש טען מלכתחילה לאותה פיקטיביות של הגירושין ושל הסדר הממון בשל חיים משותפים, וחזקה עליו שעשה את כל האפשר כדי למצוא ראיות לטענותיו ; אך אם המידע בדבר חיים משותפים הוא מידע חדש, ובמיוחד אם מקורו במעקבים ובתיעוד צילומי שנעשו כעת, כפי שנטען בבקשות - הרי מדובר לכל היותר במציאות עדכנית ולא במצב דברים דאז, היינו במצב דברים לא רלבנטי.

בשולי הדברים ראיתי להעיר, כי הבקשות הוגשו כעת בהגשה מרחוק במחשב, בשעות אחר הצהריים המאוחרות שלאחר יום הדיונים האחרון ערב ראש השנה, והמבקש לא היה יכול לצפות שאבחן אותן אלא לאחר ראש השנה – אלא שאז, גם אם הייתי מורה על השלמתה ע"י הגשת תצהיר תומך, וגם אם הייתי מורה על תגובה מהירה, לא היינו מגיעים להחלטה, ובוודאי לא להגשת הראיות, אלא ערב פגרת הסוכות או במהלכה, והתובעת כמו גם יתר בעלי הדין לא היו מספיקים להיערך להזמתן של ראיות אלו. הגשת הבקשות בעיתוי כזה ובאופן כזה, הפוגע בזכות הצד שכנגד להליך הוגן, אינה ראויה, ומהווה טעם מצטבר לדחייתן.

הבקשות נדחות, ושמיעת ההוכחות תעשה במתכונת שנקבעה בקדם המשפט.

27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......