לסטריגר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט שלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 25.8.2010 על ידי כב' השופט גיל קרזבום בתיק בפ"מ 11408-08-10.

בית משפט קמא דחה את בקשת העורר לביטול צו איסור השימוש ברכב והחזרת הרכב לידיו. ביום 18.8.2010 החליט ראש משרד התנועה במשטרת זבולון לאסור על השימוש ברכב של העורר למשך 30 יום. העורר פנה בבקשה לביטול צו איסור השימוש ברכב לבית משפט קמא, אשר דחה את הבקשה. על החלטה זו מופנה הערר שבפניי.

העורר הינו מוסד רפואי הנותן שרותים רפואיים. העורר העסיק את הנהג בתפקיד בכיר של מנהל בית חולים. הנהג צבר הרשעות קודמות וביצע עבירות תעבורה רבות, כעולה מהרישום התעבורתי. הנהג נפסל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה והיה עליו להפקיד את רשיונו. חרף זאת הוא המשיך לנהוג ברכב של העורר ונתפס ביום 17.8.2010 נוהג ברכב של העורר בזמן פסילה.

העורר טוען כי הוא לא ידע על כך שהנהג נמצא בפסילה ועל כן לא יכל למנוע ממנו לעשות שימוש בכלי הרכב של המוסד.

העורר טוען כיום כי הנהג פוטר ואינו עובד יותר במוסד ולכן מתבקש בית המשפט לקבל את הערר ולבטל את צו איסור השימוש.

לטענת העורר הרכב דרוש לצרכי המוסד והפעלתו.

ב"כ המשיבה סבור שיש לדחות את הערר. המדוברבנהג שצבר הרשעות קודמות רבות וכי היה על העורר לדעת כי אותו נהג נמצא בפסילה ולמנוע ממנו ביצוע עבירות בכלי הרכב של המוסד. המדובר במוסד רפואי שנותן שרותים רפואיים וכי ראוי שמי שעומד בראש מוסד זה ינהג על פי החוק. היה על הבעלים של המוסד להיות עם יד על הדופק ולמנוע את האירוע נשוא הערר בתיק זה.

אינני שולל את הטענה של המשיבה שהיה על העורר לדעת שהנהג נמצא בפסילה ושאסור לו לנהוג, יחד עם זאת, ומשהדבר לא הוכח במידה מספקת לי נראה כי יש לתת למוסד להנות מהספק. חיזוק לכך מצאתי בתשובת הנהג במהלך השימוע אשר אמר לקצין הממונה שהבעלים לא ידע שהוא נהג בפסילה. בהתחשב בעובדה כי אותו נהג פוטר והחשש שהעבירה תשנה על ידי אותו נהג אינה קיימת עוד נראה לי כי יש מקום לצמצם את תקופת איסור השימוש ברכב.

על כן אני מחליט לקבל את הערר ולהעמיד את תקופת איסור השימוש עד ליום 7.9.2010 שעה 17:00. במועד הנ"ל ובשעה הנ"ל יוחזר הרכב לידי העורר.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

כמאל סעב, שופט

הוקלד על ידי: נעמי עבאדי