לסטריגר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור השימוש ברכב לתקופה של 30 יום בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

לטענת המבקש (הנהג ומנהל בית החולים) לא היה מודע לפסילות שהוטלו עליו.

כן הוגש תצהיר מטעם בעל בית החולים, מר ליליאן גוצ'ו, בכל הנוגע לחיוניות הרכב לתפקודו של בית החולים והסעת החולים.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה מטעם שעפ"י חומר הראיות עולה כי המבקש ידע כי הוא נהג בפסילה ואף נחקר על כך בחודש 4.10 והתחייב לסדר את נושא ההפקדה.

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה בה נחשד המבקש. מחומר הראיות עולה כי המבקש ידע כי הוא מצוי בפסילה ואף התחייב לסדר את עניין ההפקדה בחקירתו מיום 29.4.10. כן מצויים אישורי מסירה לעניין חלק מגזרי הדין בהם הוטלו הפסילות.

אשר לטענת המבקש לפיה ניתן לו דו"ח לפני כחודש ימים והשוטר לא ציין בפניו כי הוא פסול מנהיגה, הרי שעליו להודות שלא הוגש כנגדו כתב אישום חמור יותר מכל מקום אין בכך כדי לאיין את העובדה שידע על הפסילות שהוטלו עליו.

בנסיבות אלו, אני סבור כי קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת החשד המיוחס למבקש.

המבקש נוהג משנת 1982 ולחובתו 63 הרשעות קודמות, לרבות עבירות חמורות.

הרכב הינו רכב פרטי ולא רכב אמבולנס, כמו כן אינו מוגדר כרכב רפואי ומכל מקום, כפי שהעיד המבקש עצמו, ניתן למצוא לרכב זה תחליף, הגם שעלות התחליף אינה זולה.

אינני סבור במקרה זה כי יש משמעות כלשהי לתצהירו של הבעלים של בית החולים מהטעם והמבקש עצמו הינו מנהל את בית החולים על כל המשתמע מכך.

מדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך וכן יש בה כדי ללמד על זלזול בהחלטות בית המשפט.

עיינתי בהחלטת הקצין הפוסל ולא מצאתי כי נפל בה פגם.

בנסיבות אלו, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תש"ע, 25/08/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

הוקלד על ידי: וסרמן טלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: