לנקרי נ' עירית חולון ואח'

החלטה

1.בפני בקשתה של המבקשת, החייבת בתיקי ההוצל"פ, ליתן לה רשות לערער על שתי החלטות של כב' רשם ההוצל"פ יעקבי דורון, החלטה מיום 12.9.11 והחלטה מיום 9.10.11 שניתנו בתיק מס' 01-34253-09-5, לבקשתה של המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולאחד אגב כך את תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגדה.

בהליכים שהתנהלו בפני הרשם הנכבד הייתה המבקשת מיוצגת ע"י עו"ד שמונה עפ"י חוק הסיוע המשפטי התשל"ב – 1972 כפי שהיא אף מיוצגת בהליך שבפני ועל כן אף פטורה מתשלום אגרה.

2.לא מצאתי שיש צורך בתגובת המשיבים לבקשה, שכן אין בבקשה כל ממש ודינה להדחות על הסף, הכל בהתאם לסמכותי שעפ"י תקנה 119 (ז) לתקנות ההוצל"פ.

בהחלטה מיום 12.9.11 קבע הרשם כי מידת הצדק ותום הלב מחייבת שטרם תידון בקשתה של המבקשת לגופה, תשלם על חשבון הפיגורים בתיקי ההוצל"פ סך של 1,000 ₪.

לאחר מתן ההחלטה עתרה המבקשת בפני הרשם הנכבד להקטין את סכום ההפקדה שקבע ובהחלטה מיום 9.10.11 דחה את בקשתה ואף ציין כי בהחלטתו הראשונה שקל את כל השיקולים הדרושים והאיזון שבין האינטרסים של המבקשת לבין אלו של הזוכים שאינם זוכים ולו לשקל במשך בתקופה ארוכה, למרות שתיק הפש"ר של המבקשת נסגר לפני כשנתיים.

3.מכתבי הטענות שבפני עולה כי כנגד המבקשת תלויים ועומדים עשרה תיקי הוצל"פ שסך כל החובות בהם הינו כ-400,000 ₪. מדובר בתיקי הוצל"פ שנפתחו במועדים שונים החל משנת 1994 ועד לשנת 2010.

מסתבר כי המבקשת איננה פורעת את חובותיה לנושים השונים, אף לא משלמת את התשלום אותו היא מציעה היום לשלם.

נראה כי למבקשת נסיבות אישיות קשות ומצב כלכלי לא קל, אך אין בעובדה זו כדי לפטור אותה מההפקדה או כדי להצדיק את מחדליה על כי לא שילמה ולו תשלומים קטנים בתיקים השונים וצברה חוב כמצוין לעיל.

4.אין למבקשת, כמו לכל חייב אחר, זכות קנויה להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים ואגב כך להנות מהיתרונות של תיק מאוחד. הכרזת חייב בתור חייב מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

בנסיבות המקרה שבפנינו מקובלת עלי החלטתו של הרשם להתנות דיון לגופה של הבקשה להכרזת חייב מוגבל באמצעים בהפקדה כספית שיהיה בה כדי להראות על רצינות כוונותיה של המבקשת בבקשתה.

אציין כי לאור גובה החוב הכולל והעובדה כי אין המבקשת משלמת ולו שקל מזה זמן רב, הרי שהסכום שקבע הרשם בסך 1,000 ₪ הינו פחות מסכום סימלי וחסד עשה עימה שהסתפק רק בסכום זה, שכן לו היה קובע סכום גבוה מזה, אף בו לא הייתי מתערב.

5.לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של הרשם הנכבד המצדיק התערבות ודינה של הבקשה לערעור להדחות.

לפנים משורת הדין, אם אכן מתכוונת המבקשת ברצינות להיכנס למסגרת מסודרת של הסדרת החוב, הרי שניתנת לה ארכה עד ליום ה-15.11.11 להפקיד את הסכום שנקבע ורק לאחר שתפקיד ידון הרשם בבקשתה לגופה.

6.לסיום, ובשולי ההחלטה, הערה ללשכת הסיוע המשפטי. כאשר ניתן סיוע לחייב בערכאה הראשונה בפנייתו לרשם ההוצל"פ להסדרת חובותיו, סיוע כזה מוצדק. לא כך המצב כאשר ניתן סיוע לחייב המבקש להגיש בר"ע על החלטת רשם ההוצל"פ במקרים כגון זה שבפנינו. לא רק את מצבו הכלכלי והאישי של החייב יש לשקול בעת הענקת לו סיוע משפטי על חשבון המדינה, אלא גם את מהות ההליך המשפטי המבוקש. מתן ייצוג משפטי למי שאינו ראוי לכך, שאגב כך אף מקבל פטור מאגרה ואף משולם שכ"ט עו"ד, נעשה על חשבון זכאים אחרים ובוודאי שעל חשבון קופת המדינה ואם המקרה איננו מוצדק, הרי שהנזק ברור, מבלי לציין בזבוז זמן שיפוטי.

לאחרונה נתקלתי במקרים רבים בהם ניתן ייצוג משפטי על ידי הלשכה במקרים דומים אם לא זהים לזה שכאן, כאשר ברור שאין לבקשה כל סיכוי להתקבל ולא היה מקום לסיוע המשפטי באותם מקרים.

לשכת הסיוע המשפטי מתבקשת לבחון ביתר הקפדה את הבקשות המוגשות בפניה לסיוע משפטי וליתן משקל גם לסיכוייה של הבקשה ולא רק למצבו הכלכלי של הפונה.

7.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים וכן לראש הלשכה לסיוע משפטי למחוז ת"א והמרכז.