לנקרי נ' משה ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט והפקדת ערבון.

2.המבקש טוען בבקשתו כדלקמן:

א.מצבו הכלכלי קשה - אין בבעלותו דירה, הוא אינו משתמש בכרטיסי אשראי ולא מנהל חשבון בנק.

ב.סיכויי הערעור שלו טובים.

3.המשיב 2 השיב לבקשה לפטור מאגרה והתנגד לה מהטעמים הבאים:

א.המבקש לא פרש תמונת מצב כלכלי אודות מצבו האמיתי, ואף לא פירט אם עשה מאמצים לגייס את סכום האגרה מקרובי משפחה.

ב.ניתן לפרוס את תשלום האגרה למבקש לשיעורין בהתאם לתקנה 14(ז) לתקנות האגרות.

הבקשה לפטור מאגרה

4.ההלכה היא כי לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

ב. להראות שההליך מגלה עילה.

5.תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

6.ברע"א 2686/13 שמעוני נ' יגיל (החלטתו של כב' השופט הנדל מיום 1.12.13 – פורסם במאגר נבו), ציין בית המשפט כדלקמן:

"יש לזכור כי שניים הם המבחנים למתן פטור מאגרה: חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה. בעוד הראשון מתמקד בתובע, השני בוחן את התובענה. בדיקת העילה במסגרת המבחן השני גמישה היא. הדרישה היא כי כתב התביעה יעמוד על רף מינימלי שטומן בחובו בהירות ופירוט...".

7.במקרה דנן, לא שוכנעתי כי כל תמונת המצב הכלכלית של המבקש נפרשה בפניי.

המבקש לא פירט את כל הנדרש בסעיף 14(א) לתקנה 14 לתקנות האגרות.

המבקש גם לא מילא באופן מלא את התצהיר התומך בבקשה לפטור מאגרה.

לא ברור האם התחיל לקבל גמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל אם לאו.