לנקרי נ' זהבי

החלטה

1.בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין התביעה דנא היא הבקשה שלפני.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי לדחות את הבקשה.

3.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות הזכות לקבלת פטור מאגרה מצריכה הוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

להדגיש כי נקודת המוצא היא כי פתיחת הליך משפטי מחייבת תשלום אגרה וכל חריגה מחיוב בתשלום האגרה מחייבת לבחון ולשקול את כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים שני התנאים באופן מלא ובנוסף על בית המשפט להשתכנע בהצדק למתן הפטור.

וכך אומר (11.5.11) כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.לטענת המבקש, הוא חולה סוכרת, נכה בשיעור של 100% "וחסר יכולת עבודה והשתכרות החל משנת 2008" וכי הוא מרותק לביתו ומתקיים מקצבת זקנה בסך של 3,666 ₪ המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד נטען, כי למבקש חובות בסך של כ – 19 מליון ₪ וכי בגין חלק מחובות אלה מתנהלים נגדו תיקי הוצאה לפועל. המבקש טוען כי בית מגוריו "מצוי בפירוק שיתוף" וכי זכויותיו בדירה מעוקלות. המבקש מוסיף כי בבעלותו רכב בשווי של כ – 10,000 ₪ לו הוא נזקק נוכח נכותו וכי אף הרכב מעוקל. המבקש מוסיף, כי תביעתו "כנה ואמיתית" ועניינה נזקים שנגרמו בשל רשלנות המשיב במימוש הקרקע שהיתה בבעלות המבקש, בתפקידו ככונס נכסים.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שמהמסמכים שצורפו לבקשה עולה תמונה שאינה מתיישבת עם טענות המבקש ביחס למצבו הכלכלי. לטענת המשיבה הבקשה אינה מפורטת ונעדרת מסמכים ביחס לטענת המבקש בדבר היעדר יכולת כלכלית. כך למשל, נטען כי מהמסמכים עולה שהמבקש מחזיק בשני חשבונות בנק וכי המבקש לא פירט מיהם הנושים לטובתם מעוקל חשבון הבנק שלו כטענתו. עוד נטען כי המבקש לא פירט דבר אודות הרכוש שבבעלות בת זוגו. כן נטען כי המבקש לא צירף כל אסמכתא אודות מצבה הכלכלי של חברה שבבעלותו וכי המבקש לא עומד בנטל להוכחת תביעתו, כי הסכום הנתבע הוא סכום כביר שדרך חישובו לא פורטה ושלא נתמך בראיות כלשהן. המשיב אף הוא מתנגד לבקשה מהטעמים שפורטו לעיל ומוסיף, בין היתר, כי המבקש הוא תובע סדרתי וכי הליך מכירת המקרקעין על ידי המשיב בתפקידו ככונס נכסים (בקשר אליו מועלות הטענות נשוא התביעה דנא) כבר נדון בפני שלוש ערכאות שונות ונמצא כי המכירה נעשתה כדין ואף נפסקו הוצאות שהיה על המבקש לשלם אך הוא לא עשה כן עד היום.

6.כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה.

המבקש אמנם צירף לבקשה מסמכים מהם עולה כי אכן משולמת לו קצבת זקנה בסך של כ– 3,600 ₪ וכי סכום החובות בגינם נפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל עומד על כ– 9 מליון ₪ אולם בכך אין די כדי לתמוך בטענת המבקש בדבר היעדר יכולת כלכלית. למקרא הבקשה עולה כי רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לרכושו ומצבו הכלכלי של המבקש. כך למשל, מעיון בפירוט תנועות חשבון הבנק של המבקש עולה כי קצבת הזקנה שלטענת המבקש הוא מתקיים ממנה מועברת לחשבון בנק אחר מיד בסמוך לקבלתה – המבקש לא פירט לאן מועברת הקצבה וכיצד הוא מתקיים "בהיעדרה". זאת ועוד, מקובלת עלי טענת המשיב לפיה הוצאות המחייה הבסיסיות לא באות לידי ביטוי בחשבון הבנק וברי כי במצב דברים זה סביר להניח כי בבעלות המבקש חשבון או חשבונות בנק נוספים אודותם לא מסר פירוט ונראה כי לא בכדי.

כמו כן, המבקש נמנע מלפרט האם בבעלות אשתו, שלטענתו עזבה אותו, רכוש, כספים או נכסים ואף נמנע מלצרף אסמכתאות בדבר הפירוד מאשתו. זאת ועוד, בבעלות המבקש מספר נכסים, לרבות דירה וחנות – המבקש אמנם טוען כי הנכסים האמורים משועבדים אלא שלא פירט מה שווי הנכסים ובגין אילו סכומים הוטלו השעבודים הנטענים.

מן האמור לעיל עולה כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי וממילא לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית.

7.די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה דנא אלא שאני רואה להוסיף כי אני סבורה שהעילה שבכתב התביעה קלושה ביותר וזאת בלי לקבוע מסמרות בעניין.

כתב התביעה כולל טענות המבקש (התובע) בדבר התנהלות המשיב בתפקידו ככונס נכסים למכירת נכס המקרקעין שהיה בבעלות המבקש. בין היתר, נטען כי במסגרת ההתמחרות הוצעו למשיב הצעות לרכישת הנכס במחיר גבוה מהמחיר בו נמכר הנכס בסופו של יום. מעיון בטענות הצדדים על נספחיהם עולה כי הליך ההתמחרות לגביו מועלות הטענות נשוא התביעה אושר על ידי רשם ההוצאה לפועל, כי הנכס נמכר לידי צד ג' במחיר גבוה מהערכת השמאי שהומצאה למשיב וכי טרם אישורו אף ניתנו למבקש הזדמנויות לפדות את הנכס בעצמו (נספח ב' לתגובת המשיב).