לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בפגיעה שבברכו הימנית (ובליקויים שבה), אשר קרתה באירוע מיום 1.10.09, כתאונת עבודה.

2.בהחלטה מיום 13.9.12 קבע בית הדין, כי במסגרת האירוע התאונתי מיום 1.10.09 נפגע התובע גם בברכו הימנית. לפיכך, הורה בית הדין על מינוי מומחה לאורתופדיה, אשר התבקש לחוות דעתו במקרה דנן, בהתבסס על התשתית העובדתית כמפורט להלן:

"1. התובע עובד במפעל. ביום 1.10.09 עלה התובע על שיש מטבח, ביצע פעולה, וביקש לרדת מן השיש באמצעות שרפרף. בעת שדרך על השרפרף, החליק השרפרף לצד, והתובע מעד ונפל על גבו, כאשר ברך ימין שלו נמתחה לצד בחוזקה.

2.התובע פנה בתחילה לטיפול רפואי בקשר לגבו. אמנם הוא חש כאבים בברך ימין, אולם הוא קיווה שהם יחלפו. משהכאבים התחזקו, פנה התובע ביום 3.11.09 לקבלת טיפול רפואי.

3.מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים".

3.לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

"1.ממה סובל התובע בברכו הימנית?

2.האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מן האירוע אשר יתואר להלן?".

4.המומחה השיב בחוות דעתו מיום 20.11.12, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין:

"אי לכך, לדעתי, מצבו האובייקטיבי בברך ימין נובע על רקע תהליך תחלואתי ואינו קשור כלל לנפילה, קשה ככל שהיתה בתאריך 1.10.09".

5.בהחלטה מיום 25.11.12 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור, יסכמו הצדדים בכתב.

6.בהחלטה מיום 8.1.13 דחה בית הדין את בקשת התובע לפסילת חוות דעתו של המומחה, והאריך את המועד להגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה. ביום 27.1.13 הגיש התובע בקשה להצגת שאלת הבהרה אחת, והנתבע הגיש תגובתו. בהחלטה מיום 6.2.13 דחה בית הדין את בקשתו של התובע, והורה לצדדים להגיש סיכומיהם. התובע הגיש סיכומיו ביום 8.4.13, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 14.4.13.

טענות התובע

7.לטענת התובע, פקיד התביעות דחה ההכרה בפגיעה בברך ימין, רק בשל העובדה שהתובע התלונן בפני הרופא המטפל על פגיעה זו כעבור חודש. משקבע בית הדין בהחלטתו מיום 13.9.12 כי התובע נפגע ביום 1.10.09 בברכו הימנית, לא היה מקום למינוי מומחה רפואי, שכן הנתבע דחה את התביעה לעניין עצם הפגיעה בברך ימין, ועניין זה כאמור הוכרע ע"י בית הדין בהחלטתו. שיעור הנכות הזמנית והצמיתה, לרבות ביחס לשאלת "מצב קודם", הינם בתחום הסמכות העניינית של הוועדה הרפואית.

ניכר מקריאת חוות הדעת של המומחה בלבול הסמכויות בו הוא נתון. הדבר מתבטא בכך שהוא סוקר ומנתח את התיעוד הרפואי שעמד בפניו, בו בזמן שכבר יש קביעות עובדתיות בהחלטת בית הדין מיום 13.9.12 ביחס לתיעוד הנזכר. המומחה ציין, כי אין בתיק הרפואי כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין, בניגוד להחלטת בית הדין.

לסיכום, טען התובע כי משנקבע שלתובע אירע תאונה והתאונה היתה תוך כדי עבודתו, הרי שהיתה גם עקב עבודתו בהתאם לחזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק.

טענות הנתבע

8.לטענת הנתבע, המומחה שמונה עבר על המסמכים הרפואיים של התובע, וכן היה מודע היטב לעובדות שנקבעו. המומחה עיין בתיק הרפואי, וקבע שאין כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין. המומחה קבע, כי מצבו האובייקטיבי של התובע בברך ימין נובע מתהליך תחלואתי בלבד ואינו קשור כלל לנפילה, קשה ככל שהיתה בתאריך 1.10.09. בית הדין לא הכיר בנזקו של התובע כפגיעה בעבודה, אלא קבע כי מבחינה עובדתית נמתחה ברכו של התובע, ולכן יש צורך בחוות דעת. לא נפל פגם בחוות דעתו של המומחה. מסקנתו ברורה וחד משמעית, לפיה אין קשר סיבתי במקרה דנן. הטענות אודות ברך ימין הועלו כחודש לאחר האירוע הנטען, ולא בסמיכות אליו.

חוות דעתו של המומחה אינה סותרת את קביעות בית הדין בתיק, אלא מתייחסת רפואית למה שאירע.