לנקרי יעקב נ' לחיאני רפאל ואח'

פסק דין

1.      התובע – מתווך במקצועו – הגיש תביעה על סכום קצוב ששיעורה 49,500 ₪ כנגד הנתבע ורעייתו, זאת על רקע אי תשלום דמי תיווך אשר טען הוא לחובתם בתשלומם.

בהמשך לכך הוגש כתב תביעה בנוסח מתוקן המופנה כנגד הנתבע בלבד, זאת לאחר מחיקתה של התביעה כנגד רעיית הנתבע ועל פי הסכמת הצדדים.

2.      משענתה של התובענה בהסכם הזמנת שירותי תיווך מיום 1.5.08 (נספח ת/1 לכתב התביעה). על פי הנטען בתובענה התחייב הנתבע בתשלום דמי תיווך בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק עבור שירותי התובע שניתנו בהקשרו של הנכס המצוי ברחוב הרי הגולן 17/12 באשדוד, נכס שפרטיו מצויינים בהזמנה האמורה לצד ציון מחיר הרכישה המיועד בקירוב – 830,000 ₪ (להלן: "הדירה").

התחייבותו של הנתבע על פי כתב ההזמנה האמור קיבלה תוקף עם התקשרותו בהסכם לרכישת הדירה האמורה ביום 5.6.08, אלא שהנתבע הפר התחייבותו זו ונמנע מתשלום כלשהו. כיוון שכך מבקש התובע לחייבו הן בדמי התיווך המוסכמים והן בפיצוי מוסכם אשר נקבע בהזמנה בשיעור של 50 אחוז מדמי התיווך, ובסך הכל - 49,500 ₪.

3.הנתבע התגונן בסיועו של עו"ד תוך שהוא מעלה טענות שונות באשר לזיוף כתב ההזמנה, אולם בהמשך לכך פיטר הנתבע את בא כוחו והבהיר כי הלה לא שטח נאמנה טענותיו. טענות אלו הובהרו על ידו הוא בדיון שהתקיים ביום 15.9.10.

מהבהרותיו של הנתבע לצד כתב הגנתו כפי שהוגש ביום 30.11.09, עולה כי הנתבע אינו מתכחש לחתימתו על כתב ההזמנה. זה לטענתו נחתם מרצונו לאחר כשעה ומחצה של דין ודברים במשרדו של התובע, אולם הדבר נעשה בפועל בעמידה על סף יציאתו מהמשרד בעוד רעייתו ממתינה לו בחוץ ומבלי שניתן בידו העתק. לטענת הנתבע, לא כלל כתב ההזמנה את מחיר הרכישה שהוסף בהמשך ויתרה מכך ועיקר – התובע ידע כי לנתבע ולרעייתו תקציב מוגבל של 750,000 ₪ אשר ממנו נכון היה להקצות לתובע סך שאינו עולה על 30,000 ₪, כשהשיעור הסופי תלוי במחיר הרכישה.

הנתבע טוען מכל מקום כי דרישת התובע אינה מידתית ואינה סבירה ביחס למחיר הרכישה שעמד בסופו של דבר על 742,000 ₪ ומשבעסקאות קודמות חויב ע"י התובע באחוז וחצי ממחיר העסקה.

הנתבע מוסיף ומלין על כי התובע לא ציין בפניו כי עסקינן בדירה המצויה בכינוס נכסים, על כי התובע הבהיר תחילה כי יוכל לקבל את הדירה תוך שבועיים ועל כי בפועל נדרשה טירחה רבה מצידו הוא לשם קידום העיסקה.

הנתבע מודה כי כתב ההזמנה אינו מפרט את התנאים האמורים אלא שלטענתו נתן אמון בתובע.

4.לאחר חילופי דברים וקביעת תיק זה לשמיעת הראיות, בחרו הצדדים להודיעני בדיון שהתקיים ביום 15.9.10 כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 וללא נימוקים, זאת על יסוד המצוי בתיק עד לעת הזו, ותוך הגבלת סכום החיוב שיושת על הנתבע לסך הנע בין 16,000 לבין 28,000 ₪ בצירוף מע"מ.

         להשלמת התמונה יצויין כי התקיים דיון נוסף ביום 11.10.09, אולם בשעתו לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה.

5.      שבתי ועיינתי במצוי בתיק זה מראשיתו ועד לקיומו של הדיון האמור.

נוכח התרשמותי מטענות הצדדים מחד ומאידך, וממידת המחשת הנטען ע"י כל צד, שקילת הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לדין, להלכה הפסוקה ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות על חיובו של הנתבע לשלם לתובע סך של 21,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישולם תוך 30 ימים.

6.הואיל ועסקינן בפסק דין הניתן על דרך הפשרה ונוכח הסכמת הצדדים, נמנעת אנוכי מהנמקה מפורטת. למען הסר ספק– אין בהכרעה זו משום קביעת ממצאים, לרבות מהימנות ואחריות.

7.       המזכירות תמציא העתק מפסק דין לב"כ הצדדים בהקדם. בית המשפט מוצא לנכון לשבח הצדדים על תרומתם לייעול ההליך.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"א, 26 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: