לנקרי ואח' נ' רבינוביץ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת תובעת 1, עת נהגה ברכבה בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים, לפתע חשה חבטה עזה ברכבה. לטענתה, נתבע 1 ביצע עם רכבו פניית פרסה ללא כל איתות וללא נקיטה באמצעי זהירות ובכך גרם לפגיעה ברכב התובעת ולנזקים הנטענים על-ידה. יצוין כי בעדותה בבית המשפט שינתה גרסתה וטענה כי שני הרכבים נסעו בנתיב הימני, ולא בנתיב השמאלי. בנוסף, בעדותה בפני בית המשפט טענה תובעת 1 כי בכביש בו נסעה היה נתיב אחד לכל כיוון, בעוד שבכתב התביעה ציינה כי נסעה בנתיב השמאלי מתוך שניים.

מטעם התובעים העיד מר יגאל דניאל, אשר ישב בעת התאונה לצד התובעת ברכבה. לטענתו, נתבע 1 עמד עם רכבו בצד ימין של הכביש (זאת בניגוד לטענת תובעת 1 לפיה רכבו של הנתבע נסע לפניה) והחל לבצע פניית פרסה. יצוין כי עובדת קיומו של העד לא באה על זכרה בכתב התביעה.

לטענת נתבע 1, עת נסע עם רכבו בנתיב שמאלי בכביש בו יש קו הפרדה לא רציף תוך שבכוונתו לפנות שמאלה ולבצע פניית פרסה, הבחין ברכבה של תובעת 1 במראת רכבו מתקרב במהירות גבוהה, ולכן נאלץ להסיט את רכבו לצד ימין תוך שרכבו סופג מכה בצידו השמאלי-אחורי כתוצאה מפגיעת רכב התובעת ברכבו. על גרסתו זו חזר גם בעדותו בפניי. יצוין כי הנתבע לא צירף כל קבלה המעידה על תיקון רכבו.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי האחריות לקרות התאונה מוטלת באופן שווה על שני הצדדים. מחד, נתבע 1 ניסה לבצע פניית פרסה במקום בלתי מוסדר, ומשכך הייתה מוטלת עליו חובת זהירות מוגברת והיה עליו לוודא כי פניית הפרסה אינה מסכנת את המשתמשים האחרים בדרך. מאידך, מתיאור התאונה כפי שנפרש בפניי עולה כי גם תובעת 1 לא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים בכך שלא שמרה מרחק מספיק מרכבו של נתבע 1 על מנת שיהיה סיפק בידה לבלום את רכבה ולמנוע את הפגיעה ברכב הנתבע. במצב דברים זה, בו שני הצדדים נושאים באחריות שווה לקרות התאונה, מצאתי להורות על דחייתן של התביעה והתביעה שכנגד.

נוכח המקובץ הנני דוחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד, ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר א תשע"א, 01 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.