לנציאנו נ' יצחקיאן

פסק דין

תביעת שוכר כנגד משכיר בגין הפרת חוזה שכירות, לאחר שבמושכר התגלו ליקויים שלא תוקנו ופגעו באפשרות הסבירה לעשות בו שימוש.

1. בתאריך לא ידוע, חתמו הצדדים – התובע והנתבעת – על חוזה לפיו שוכר התובע מהנתבעת דירה בת 2 חדרים בתל אביב (להלן: "הדירה"), לתקופה של שנה מיום 18.8.11 ועד ליום 18.8.12. דמי השכירות החודשיים עמדו על 4,900 ₪ (להלן: "הסכם השכירות" מוצג ת/6).

2. לטענת התובע, עם הגשם הראשון, בתאריך 27.10.11, חדרו לדירה, שהיא דירה בקומה האחרונה של הבניין, מים מהגג. הנתבעת לא פעלה לתיקון האמור, אלא הפנתה אותו לוועד הבית. בכתב תביעתו מגולל התובע כי באותו חורף גשום וסוער חדרו המים לדירה ונזלו משני מוקדים: מתקרת הסלון וממנורת המטבח. באחד הימים אף נפלה מהתקרה חתיכת גבס גדולה ובתקרה נפער חור. וכך, כל החורף, חיו התובע ובת זוגו מבלי לעשות שימוש בסלון ובלי תאורת מטבח, כאשר הדירה משמשת מקום לינה בלבד. נוסף על האמור טוען התובע לבעיות במזגן, בדוד השמש שנשבר בעוד הנתבעת סירבה לתקנו, ומלין על צינור ניקוז שנתלש בשל הסופות וגרם לאי נעימות רבתי משך ארבעה ימים כאשר הפתרון אותו מצא אינסטלאטור הנתבעת היה זמני. וגם מקומו של החשמל בדירה לא נפקד והתובע טוען כי חווה הוא קצרים רבים בעוד חשמלאי אותו הזמין חיווה דעתו כי הסיבה לכך הינה תשתיות ישנות או רטיבות.

על כל אלה דורש התובע פיצוי כמפורט: החזר 3 חודשי שכירות - 14,700 ₪; החזר יחסי של סכום דמי התיווך 2,250 ₪; עוגמת נפש, הצורך לחפש דירה חדשה ותשלום עבור הובלה 5,000 ₪. בסך הכל 21,950 ₪

3. בכתב הגנתה טוענת הנתבעת, כי הדירה עברה שיפוץ כללי בעלות של כ - 40,000 ₪ עובר להשכרתה לתובעים. במסגרת זו גם זופת ונאטם הגג, אך רק בחלק שמעל הדירה, ולא הגג בשלמות. עם הגשם הראשון התברר לה כי יש לשפץ את הגג בשלמותו על מנת למנוע אותן נזילות, ועל כן פנתה לוועד הבית. תיקון הגג ארך כחודש, לאחר קבלת הצעות מחיר ובדיקת הקבלנים. הנתבעת מודה אפוא כי בדירה ניקוו שלוליות מים, אולם טוענת כי היה זה ליומיים בלבד.

אשר למזגן טוענת הנתבעת כי המזגן נפגע בעת השיפוץ הכללי בגג ועל כן החליפה התקינה מזגן חדש. עוד היא מודה כי קולט אחד מבין שניים שבדוד השמש נשבר, אך לאחר התייעצות על בעל מקצוע הבינה כי מאחר שמדובר בזוג המתגורר בדירה ולא במשפחה מרובת ילדים, אזי גם הקולט הנותר יאפשר אספקה סדירה של מים חמים. ואילו באשר לביוב, בת זוגו של התובע הביאה אינסטלאטור שדרש סכום מופקע בעוד האינסטלאטור שלה תיקן את הדרוש בחמישית מחיר.

הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי נכונה היתה לאפשר לתובע להתגורר בדירה שבועיים נוספים מעבר לתקופת השכירות המוסכמת, וזאת ללא תשלום. היא מדגישה כי מדובר בדירה אותה ירשה יחד עם ששה אחים ודמי השכירות מועברים לאמה שזו הכנסתה היחידה למעט ביטוח לאומי.

4. לאחר ששמעתי את הצדדים – התובע והנתבעת, וכן את בת זוגו של התובע אשר העידה מטעמו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה בלבד.

בסעיף 9(ב) להסכם השכירות התחייבה הנתבעת כדלקמן: "המשכיר מצידו יהא חייב לתקן פגמים ו/או קלקולים אשר יתהוו במשך התקופה הקצובה (תקופת השכירות – הערה שלי מ.א.ק) ואשר החובה לתקנם תהא עליו כמשכיר וזאת תוך זמן סביר מיום דרישת השוכר". [הדגשה איננה במקור].

לא הוכח לפני כי הנתבעת ידעה שהשיפוץ אותו ערכה עובר להשכרת הדירה לנתבעים לא יעלה יפה, וכי יחדרו מים לדירה בגשם הראשון ויביאו להיקוותן של שלוליות בה. עם זאת, אין מחלוקת כי עם היוודע הבעיה שומה היה על הנתבעת לתקן האמור ובתוך זמן סביר. עם כל ההבנה להוצאה הכספית של הנתבעת בגין השיפוץ בדירה עובר להשכרתה, הרי שלא ניתן להשכיר נכס שלא ניתן לעשות בו שימוש סביר. העובדה כי יש לזפת את כל הגג, להבדיל מחלק קטן הימנו שמעל הדירה וזאת על מנת שמים לא יחדרו פנימה איננה מעניינו של השוכר אשר זכאי לקבל תמורה הולמת ומלאה לדירה אותה שכר במיטב כספו. מערכת היחסים בין הנתבעת ויתר דיירי הבניין לחוד, ומערכת היחסים החוזית שבין הנתבעת לבין התובע לחוד. וגם הנתבעת מבינה זאת, שאם לא כן לא היתה מציעה לתובע פיצוי בדמות חצי חודש שכירות נוסף בדירה, וללא תשלום.

הנתבעת אמנם המעיטה בחומרתה של הבעיה שנוצרה, אולם התמונות אותם הציג התובע - של סלון הדירה ובו שלוליות מים (ת/3, ת/5), של תקרת הגבס בה נפער חור בשטח של 1.5 מ"ר לדבריו ושל חתיכת הגבס עצמה (תמונות ת/2, ת/4), כמו גם עדותה של בת זוגו התומכת בגרסתו, יש בהן כדי להעיד על כך כי נמנעה מהתובע האפשרות לעשות שימוש סביר בסלון הבית ובמטבח. מהודעות הדוא"ל ששלח התובע לנתבעת (ת/7) בתקופה שבין 27.10.11 ועד 23.11.11 עולה כי נזילת המים מהגג לא היתה משום בעיה שנפתרה "כעבור יומיים", אלא נמשכה לכל הפחות לאורך כחודש ימים. הדבר עולה בקנה אחד גם עם גרסתה של הנתבעת כי שיפוץ הגג על ידי דיירי הבניין אכן לקח כחודש ימים. פרק זמן זה אינו סביר ביחס לחובה אותה נטלה על עצמה הנתבעת בסעיף 9(ב) להסכם השכירות. על כן זכאי התובע לפיצוי בגין האמור, כששכר הדירה החודשי עשוי להוות מדד לגובה הפיצוי, אם כי יש גם להתחשב בשימוש שבכל זאת עשה התובע בדירה, גם אם הוא לא היה השימוש המיטבי.

הנני פוסקת אפוא לתובע כי בגין חודש ימים שבו לא תוקנה נזילת המים לדירה פיצוי בסך 3,500 ₪. אין לפני ראיה לכך שהנזילה נמשכה מעבר לפרק זמן זה.

5. אשר לדוד השמש; הנתבעת מודה כי הוא פועל ב"חסר", באמצעות קולט אחד, אך טוענת כי כמות המים החמים מספיקה למתגוררים בדירה. העדה, גב' הלפרין, טענה כי התקלה בדוד השמש חייבה להשתמש בדוד החשמל, אולם התובע לא הביא כל ראיה לכך כי בשל האמור חשבון החשמל היה במגמת עלייה.

6. הטענות בדבר המזגן שלא פעל או בעיית הביוב שהתגלתה, הגם שהנני מקבל את גרסת התובע כי תקלות אלו קרו, אינן מפורטות כדבעי ואינן מגובות באסמכתא כלשהיא לכל הוצאה שנגרמה בפועל.

אינני נעתרת לתביעה להחזר דמי תיווך, אם משום השימוש שנעשה שימוש בדירה ואם משום שלא הובאה אסמכתא להוצאה זו.

אשר להוצאות חיפוש ומעבר דירה; עת תוקן הליקוי המשמעותי בדירה, היה בידי התובע להאריך את תקופת השכירות בשנה נוספת בכפוף ל"אופציה" ולתנאיה כמפורט בסעיף 20 להסכם השכירות. ככל שבחר התובע שלא לעשות כן, ההוצאה הכרוכה במעבר דירה איננה הוצאה הנופלת לפתחה של הנתבעת.

7. מקובל עליי כי לתובע נגרמה עוגמת נפש בשל כל התקלות שהתגלו בדירה, והנני אומדת אותה בסכום של 1,000 ₪.

8. סוף דבר הוא כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 4,500 ₪. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.