לנכרי גבריאל נ' טולדנו דני ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 6,772 ₪ בגין תאונת דרכים מיום 18/3/09, בצומת המשחררים – מוריה.

2.לטענת התובע הוא נכנס לצומת באור ירוק והנתבע 1 נכנס לצומת באור אדום, ואילו לטענת הנתבעים, הנתבע 1 הוא שנכנס לצומת באור ירוק ואילו התובע נכנס לצומת באור אדום.

3.התובע העיד כי כאשר הגיע לצומת היה הרמזור באור ירוק רצוף, והוא המשיך בנסיעתו כאשר הנתבע התפרץ לצומת באור אדום בכיוונו של הנתבע, התובע הבחין בו ובלם בכל כוחו, אולם לא עלה בידו למנוע את התאונה והוא התנגש באחורי רכבו של הנתבע.

4.יצוין כי התובע טען בעדותו שהנתבע פנה מימין שמאלה, בדיעבד התברר כי הנתבע פנה מהכיוון הנגדי שמאלה.

5.התובע הביא כחיזוק את עדות העד בגולה, אשר נסע אחרי רכבו של התובע, נכנס לצומת יחד עימו והתנגש באחורי התובע, כאשר התובע פגע ברכבו של הנתבע.

6.צודקת נציגת הנתבעת 2, כי הייתה סתירה בין שני העדים בשאלה אם בעת ההגעה לצומת היה האור אדום והתחלף לירוק, או שמראש הוא היה ירוק, והעד בגולה הסביר בחקירתו הנגדית כי יתכן ששכח עובדה זו, אולם הוא משוכנע כי נכנס לצומת באור ירוק.

7.שמעתי את עדויות הצדדים, והתרשמתי כי אכן התובע נכנס לצומת באור ירוק בכיוונו. העובדה, עליה אין חולקין, כי שני נהגים נכנסו באותו כיוון מחזקת את ההנחה כי דווקא הנתבע הוא זה שנכנס כאשר האור בכיוונו דלוק באדום. גם העובדה שהנתבע עצמו אמר בעדותו כי גם אם היה אור ירוק בכיוונו של התובע, היה עליו לא להיכנס לצומת שלא הייתה פנויה, מלמדת כי הדין עם התובע בעניין זה.

8.לפיכך אני קובע כי עיקר האחריות לתאונה מוטלת ללא ספק על הנתבע 1.

9.יחד עם זאת, בהתאם לדין גם כאשר ניתנת זכות הקדימה לאחד מהצדדים המקרבים לצומת, עליו לוודא היטב כי הצומת פנויה בטרם הוא נכנס לצומת. בענייננו הנתבע הספיק לעבור חלק ניכר מהצומת עד התאונה, משמע הוא שהה בתוך הצומת בעת שהתובע נכנס אליה, אלא שהתובע הסתכל רק על הרמזור שהיה ירוק מכיוונו ולא על העובדה שהצומת פנויה.

10.נראה לי שכאשר מדובר ברמזור ירוק, הנטל לבדוק שהצומת הינה פנויה, בהתאם לכלל בדבר אי כניסה לצומת לא פנויה, הינו נטל מופחת.

11.בהתחשב בכלל הנסיבות נשוא התאונה, נראה לי כי יש ליחס לתובע אשם תורם מינורי בלבד של כ- 15%.

12.באשר לנזק – התובע הפעיל את הביטוח שלו וקיבל מחברת הביטוח שלו פיצוי בסך 41,284 ₪, כאשר כעולה מהדו"ח נוכו מתשלום הפיצוי סכום של 3,686 ₪ בגין השתתפות עצמית ו- 30 ₪ נוספים בגין כינון. בעניין זה הדין עם נציגת הנתבעת 2, כי בדרך כלל חברת הביטוח היא הנושאת בשכר טרחת השמאי ובהוצאות המוסך, ואם הפעיל התובע את הביטוח שלו אין מקום לתבוע הוצאות אלה פעם נוספת מחברת הביטוח של הנהג הפוגע.

13.יחד עם זאת לסכום הנזק הישיר אוסיף נזק עקיף בגין הוצאות, טרחה ובזבוז זמן בסך של 400 ₪ נוספים. סך הנזק עומד איפוא על 4,116 ₪.

14. אשר על כן, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע סכום של 3,499 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 11/10/09, ועד ליום התשלום המלא בפועל, ובצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט שמביא בחשבון את שכר העד בסך כולל של 550 ₪ נוספים. יצוין כי לבקשת התובע, לא צורפה הוראה לגבי ריבית. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

15.ההפקדה שהפקיד התובע בעבור שכר עדיו בסך 600 ₪ תועבר מחציתה בסך 300 ₪ לעד בגולה, והמחצית השנייה תושב לתובע.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: