לנדקו ישראל נ' מגדלי מירב )1990( ואח'

החלטה

התיק היה קבוע בפני לישיבת הוכחות.

כאשר הכנתי את התיק ועיינתי בתצהירי הצדדים גיליתי כי מתנהלת תביעה בבימ"ש מחוזי – מחוז מרכז, שקשורה לחוזה שנחתם בין הצדדים.

המדובר בתיק אזרחי 8522-10-08.

המדובר בתביעה על סך 3,000,000 ₪ שהוגשה לפני התביעה שהוגשה בפני.

כאשר עיינתי בתביעה שלפני ובתביעה שהוגשה לבימ"ש המחוזי הפניתי לצדדים את השאלה מדוע לא יעוכב ההליך בפני עד לסיום הדיון בבימ"ש המחוזי.

הצדדים התייחסו לשאלה ובעקבות ההתייחסות שלהם, ניתנת החלטתי.

הגעתי למסקנה לפיה קיימות מספר שאלות עובדתיות שקיים קשר בין ההכרעה בהם במסגרת תיק זה לצורך להכריע בהם במסגרת התיק שמתנהל בבימ"ש המחוזי - מחוז מרכז.

ב"כ התובע בטיעוניו ניסה להמעיט מחשיבות שאלות אלה להכרעה שבתיק שבפניי.

לעומת זאת ב"כ הנתבעת מוצא קשר ישיר והדוק בין השאלות שאמורות להיות נידונות לפניי לשאלות שבימ"ש מחוזי אמור להכריע בהן.

השאלה המרכזית שיש להכריע בה היא האם הופר החוזה על ידי התובעת.

קיימת טענה של הנתבעת שמאחר והחוזה הופר על ידי התובעת אין מקום כי הנתבעת תמלא את חיוביה.

הנתבעת מעלה טענה של חוזה אחיד, שיהיה עליי להכריע בה על מנת לתת את פסק הדין.

גם דרך ההתנהלות של הצדדים לגבי קיום החוזה, צפויה לעלות בפני בימ"ש המחוזי ובפניי.

העובדה שהיא שהנתבעת צרפה לתצהיריה את כתב התביעה שהוגשה בבימ"ש המחוזי, ולא בכדי.

לא מן הנמנע שהצדדים ינצלו את ההזדמנות לנצל את הדיון שקבוע בפניי לצורך קידום האינטרסים שלהם בדיון שקבוע בבימ"ש המחוזי.

אני מתקשה להבין את הכוונה להוציא מתוך חוזה סעיף מסוים ולנתק אותו מהסעיפים האחרים.

על פי אותו היגיון ניתן לקחת כל סעיף ולהגיש לגביו תביעה נפרדת בבימ"ש אחר.

כידוע, נקבע בסעיף 40 לחוק בתי המשפט כי קיימת אפשרות להגיש תביעה שכנגד בבית משפט המחוזי גם כאשר קיימת סמכות לבית משפט שלום.

אם אני מבין נכון את מטרת הסעיף , הוא נועד למנוע מצב של כפל דיונים באותה שאלה עובדתית או משפטית.